עריכת הדף "משה זאב פרידמן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי משה זאב פרידמן | |שם=רבי משה זאב פרידמן | ||
|תמונה=מרדכי זאב פרידמן.JPG | |תמונה=[[קובץ:מרדכי זאב פרידמן.JPG|250px]] | ||
|כינוי= | |כינוי=הגר"ז פרידמן | ||
|תיאור=אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וב[[יפו]] | |תיאור=אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וב[[יפו]] | ||
|תאריך לידה=[[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] | |תאריך לידה=[[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[חסידות גור]] | |השתייכות=[[חסידות גור]] | ||
}} | }} | ||
{{מפנה| | {{מפנה|זאב פרידמן|מנהל גשמי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]|זאב פרידמן (צפת)}} | ||
'''רבי משה זאב פרידמן''' היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וב[[יפו]] | '''רבי משה זאב פרידמן''' היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וב[[יפו]]. העריץ והעריך את [[הרבי]]. נולד ביום [[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] ונפטר ביום [[ט"ז בשבט]] [[תשמ"ח]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד | הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל יסורים קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השניה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפיה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח [[ישיבה]] במחנה פליטים. בשנת [[תש"ח]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] וה[[אדמו"ר]]ים רבי [[אהרון מבעלז]] ורבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[וויז'ניץ]] שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ב[[יפו]]. במקביל שימש גם כמוסר שיעור ב[[שולחן ערוך]] בישיבת 'חידושי הרי"מ' ב[[תל אביב]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר]] [[שמחה בונים אלתר]] מ[[גור]] (ה"לב שמחה"). | ||
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | ||
הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{ | הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{הערת שוליים|הרב -אב-בית-דין ב[[ירושלים]] - רבי יצחק יעקב וויס. אב-בית-דין פאפא - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: {{ציטוטון|ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל" זי"ע, ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד.. מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה.}}}}. | ||
ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר. | ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
*רבי שלמה זלמן ברייטשטיין. | *רבי שלמה זלמן ברייטשטיין. | ||
== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
[[קובץ:קרבן משה למרדכי זאב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קרבן משה']] | [[קובץ:קרבן משה למרדכי זאב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קרבן משה']] | ||
הרב פרידמן העריץ מאוד את [[הרבי]] ובכל שנה היה נותן שידפיסו מדברי התורה שלו בספר "כבודה של תורה" שהיה יוצא לזכות הרבי. בכל פעם שהיה מזכיר את הרבי, היה ניכר הערצתו ויראת הכבוד שלו אל הרבי וכל עניין שהיה קשור עם הרבי היה מוערך אצלו. עודד רבות את ה[[שלוחים]] של הרבי באזור מגוריו ב[[תל אביב]]-[[יפו]] ואף השתתף באירועים שלהם. היה נוהג להתבטא שאי אפשר להעריך את העוצמה הרוחנית כאשר ילדי ישראל צועקים "שמע ישראל" ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] ובכינוסי הילדים. | הרב פרידמן העריץ מאוד את [[הרבי]] ובכל שנה היה נותן שידפיסו מדברי התורה שלו בספר "כבודה של תורה" שהיה יוצא לזכות הרבי. בכל פעם שהיה מזכיר את הרבי, היה ניכר הערצתו ויראת הכבוד שלו אל הרבי וכל עניין שהיה קשור עם הרבי היה מוערך אצלו. עודד רבות את ה[[שלוחים]] של הרבי באזור מגוריו ב[[תל אביב]]-[[יפו]] ואף השתתף באירועים שלהם. היה נוהג להתבטא שאי אפשר להעריך את העוצמה הרוחנית כאשר ילדי ישראל צועקים "שמע ישראל" ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] ובכינוסי הילדים. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] השתתף באופן אישי | בשנת [[תשמ"ז]] השתתף באופן אישי בתהלוכת ל"ג בעומר ואת רישומיו כתב לאחר מכן אל שליח הרבי לתל אביב, הרב [[יוסף גרליצקי]]: {{ציטוטון|באתי בשורותי אלו להביע לכתה"ר ברכת ישר כוח חמה על פעולותיו הברוכות להרמת קרן התורה והיראה, גם בעירנו עיה"ק יפו יצ"ו. ובמיוחד על הפעולה המוצלחת בל"ג בעומר השתא, של הכנס והתהלוכה הנפלאה של ילדי ישראל קדושים בחוצות עיר הקודש יפו [[תל אביב]] ישמרם-צורם-ויחזקם. היה ממש קידוש ה' איך שאלפי ילדים צועקים "שמע ישראל", ועוד פסוקים קדושים, לפי בקשת מרן הגאון הקדוש כבוד קדושת ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] שליט"א. ואנחנו מאחלים למרן כבוד קדושת האדמו"ר שבזכות [[רבי שמעון בר יוחאי]] יזכה עוד שנים רבות להחדיר בעם ישראל [[תורה]] ו[[יראת שמים]] וקיום ה[[מצוות]] ומעשים טובים, עדי נזכה לביאת [[משיח]] צדקנו ובנין [[בית מקדש]]נו במהרה דידן אמן כן יהיה רצון}}. | ||
הרב פרידמן השתתף גם ב[[סיומי הרמב"ם]] ובחגיגת סיום [[מבצע אות בספר תורה|ספרי התורה הכללים]] ב[[ירושלים]] העתיקה. שבועיים לפני פטירתו התקיים סיום רמב"ם ביפו והרב פרידמן היה מאוד חולה ובכל זאת עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף בחגיגה. שבוע לאחר מכן התקיים הסיום המרכזי בתל אביב וגם אליו הגיע במאמץ רב. מקורביו ששאלוהו למה הוא עושה מאמצים כה גדולים, ענה: {{ציטוטון|שמעתי שהרביציוה שהסיום יהיה ברוב פאר והדר, על כן באתי בשארית כוחותי, כי מצוה לשמוע דברי חכמים}}. | הרב פרידמן השתתף גם ב[[סיומי הרמב"ם]] ובחגיגת סיום [[מבצע אות בספר תורה|ספרי התורה הכללים]] ב[[ירושלים]] העתיקה. שבועיים לפני פטירתו התקיים סיום רמב"ם ביפו והרב פרידמן היה מאוד חולה ובכל זאת עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף בחגיגה. שבוע לאחר מכן התקיים הסיום המרכזי בתל אביב וגם אליו הגיע במאמץ רב. מקורביו ששאלוהו למה הוא עושה מאמצים כה גדולים, ענה: {{ציטוטון|שמעתי שהרביציוה שהסיום יהיה ברוב פאר והדר, על כן באתי בשארית כוחותי, כי מצוה לשמוע דברי חכמים}}. | ||
היה שולח לעיתים תכופות [[פדיון נפש]] אל הרבי והיה מספר על הניסים שקרו מברכותיו של הרבי{{ | היה שולח לעיתים תכופות [[פדיון נפש]] אל הרבי והיה מספר על הניסים שקרו מברכותיו של הרבי{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב [[יוסף גרליצקי]], [[רב]] קהילת [[חב"ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]].}}. כאשר קרתה שרפה בה נכוו בתו ונכדתו, כתב לרבי בקשת ברכה עבורם. מתשובת הרבי הבחין הרב פרידמן שהרבי מברך רק את הנכדה והבין שזה לא כשורה. בסופו של דבר בתו אכן נפטרה ורק הנכדה ניצלה. | ||
ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ו]] שלח הרב פרידמן את חלקו הראשון של ספרו "קרבן משה" להרבי. בשער הספר הוא כתב הקדשה: {{ציטוטון|ספר זה מוגש בהערצה בהוקרה, לכבוד קדושת מרן הגאון ה[[צדיק]] מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסון ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש שליט"א. ואני מאחל לכבוד קדושתו ולכל משפחתו היקרה שיחיו לאורך ימים ושנים טובות, ברכת כתיבה וחתימה טובה. ושיזכה לנהל את עם ישראל עוד רבות בשנים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ולהשפיע לכלל ישראל השפעות טובות ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]] אמן כן יהי רצון. עבד לעבדי ה', הרב משה זאב בן דאכא פריעדמן רב בעיר הקודש יפו יצ"ו"}}. | ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ו]] שלח הרב פרידמן את חלקו הראשון של ספרו "קרבן משה" להרבי. בשער הספר הוא כתב הקדשה: {{ציטוטון|ספר זה מוגש בהערצה בהוקרה, לכבוד קדושת מרן הגאון ה[[צדיק]] מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסון ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש שליט"א. ואני מאחל לכבוד קדושתו ולכל משפחתו היקרה שיחיו לאורך ימים ושנים טובות, ברכת כתיבה וחתימה טובה. ושיזכה לנהל את עם ישראל עוד רבות בשנים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ולהשפיע לכלל ישראל השפעות טובות ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]] אמן כן יהי רצון. עבד לעבדי ה', הרב משה זאב בן דאכא פריעדמן רב בעיר הקודש יפו יצ"ו"}}. | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 87-90. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 87-90. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:חסידי גור]] | [[קטגוריה:חסידי גור]] | ||