עריכת הדף "משה הורנשטיין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) ואשתו מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]] (מימין) הורנשטיין]]
[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]
הרב '''משה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
הרב '''משה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לנגיד ר' [[זלמן שאול הורנשטיין]] מחשובי [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ולאמו מרת אסתר הינדה לבית משפחת אורטינבערג. אמו הייתה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מרת אסתר הייתה בתה של הרבנית חיה פעריל ספרד שהייתה בת הרב יעקב יוסף ספרד שהיה בן הרבנית אדל זסלבסקי שהייתה בת הרה"ק ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]] שהיה בן [[הרבנית פריידא]] בתו של אדמו"ר הזקן}}.
נולד לנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ומרת אסתר הינדה לבית משפחת לאנדו.


ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"ב]] נשא לאשה את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. את חתונתו מתאר באריכות [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו [[שבע התורות]] של הבעש"ט שאמר בגן עדן ל[[אדמו"ר הרש"ב]]).
ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"ב]] נשא לאשה את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. את חתונתו מתאר באריכות [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו [[שבע התורות]] של הבעש"ט שאמר בגן עדן ל[[אדמו"ר הרש"ב]]).
שורה 20: שורה 19:
[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.


כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).


נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]].
נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]].
 
==משפחתם==
==משפחתו==
* ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד) מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
* בנו ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
::ילדיהם:
::ילדיהם:
:*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה.
:*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה.
:*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]].
:*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]].
* בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
* ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
* בתו שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובינשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
* ר' שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובנשטיין, ובפעם השני') עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
[[קובץ:זלמן דוד.jpg|ממוזער|זלמן דוד לנדא]]
::ילדיהם:
::ילדיהם:  
:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה.
:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה.
* בתו גב' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים.
* ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו לגור בירושלים.
::ילדיהם:
::ילדיהם:
:* זלמן דוד לאנדא - נולד ביום [[ט"ו בטבת]] [[תרצ"א]] בירושלים. נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]].
:*ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]].
:* צביק לנדא- 1958
* לאה הורנשטיין - נפטרה בציערתה.
* בתו לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.
 
קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערה|משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים{{הערה|כפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז ה[[עיירה]] שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה.
 
כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאוד הוקסמתי מהנהגה המלכותית והאצילית שהייתה נחלתם של כל בני הבית - אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית 'ליובאוויטש'אית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא מארח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאוד לבוא אליו.
 
בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה ב[[פולין|פולניה]] היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג [[פישל שניאורסון]] היה מרבה לפקוד את הבית. דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול זלמן שניאור - ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים - חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבוריות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק.


* דודו הרב [[יואל הורנשטיין]], גביר וחסיד שהיה גם מחותן עם משפחת בית הרב.
משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי הייתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשה, רבי משה דאג שאחותו גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה הייתה אימהית ואכפתית והיה ניכר בה שהיא נמנית עם הענף המכובד הזה".}}.
* בן דודו הרב [[שלמה הורנשטיין]], שנשא את נכדת רבי [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ, והיה בקשר קרוב ומיוחד עם [[הרבי נשיא דורנו]] שאף נסע להלווייתו במנהטן.  
* בן דודו הרב [[יעקב הורנשטיין]], מחשובי החסידים בקייב ובמוסקבה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 53: שורה 51:
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:הורנשטיין, משה}}
{{מיון רגיל:הורנשטיין, משה}}
[[קטגוריה:משפחת הורנשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
שורה 59: שורה 56:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)

תבניות המופיעות בדף זה: