עריכת הדף "מרדכי שלמה פרידמן"

{{פירוש נוסף|נוכחי=האדמו"ר מבויאן|אחר=חבר הנהלת צא"ח ארה"ב|ראו=[[מרדכי שלמה פרידמן (קראון הייטס)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מרדכי שלמה פרידמן
|תמונה=מרדכי שלמה פרידמן.JPG
|כינוי=האדמו"ר מבויאן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]]
|מקום לידה=בויאן
|תאריך פטירה=[[ה' באדר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=בויאן, [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=אביו, רבי יצחק פרידמן (ה"פחד יצחק")
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=חסידות בויאן
}}
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' ([[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] - [[ה' אדר]] [[תשל"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בויאן]], חבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ונשיא אגודת ה[[אדמו"ר]]ים ב[[ארצות הברית]]. נולד ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לרבי יצחק פרידמן, ה[[אדמו"ר]] בבויאן ונפטר ביום [[ה' באדר]] [[תשל"א]] ב[[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן שלוב זרוע עם [[הרבי]] בהלווית הרב משה שלמה הורנשטיין ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]
[[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יושב לשמאל [[הרבי]] בטקס 'קבלת פנים' ל[[חתן]] ([[תש"ו]])]]

הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה ה[[אדמו"ר]] בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) אמו הייתה בתו של הרב [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקה]] (בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.

ביום [[י"ח בסיוון]] שנת [[תרס"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת [[תרע"ז]], בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.

בשנת [[תרפ"ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. ב[[ארצות הברית]] הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.

היה [[אהבת ישראל|אוהב ישראל]] ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב]]ה של [[צפת]]. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"ג]] יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשכ"ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

את מקומו באדמו"רות בויאן מילא נכדו (בן בתו), רבי [[נחום בער ברייר]], רק כעבור כארבע עשרה שנים מהפטירה. בשנת [[תשמ"ה]].

==הקשר עם אדמו"ר הריי"צ==
[[קובץ:מכתב הרבי למרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי:

{{ציטוטון|הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה}}]]

הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת א'תק"כ{{הערה|מכתב מיום [[י"א באלול]] שנת [[תש"א]].}}
|תוכן=מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.
}}

הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מכתב האדמו"ר מבויאן מיום ג' [[פרשת חיי שרה]] [[תש"ז]]
|תוכן=כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.
}}

על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת ב'תתקנא{{הערה|מכתב מיום [[כ"ג בחשוון]] שנת [[תש"ז]].}}
|תוכן=הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט"א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].
}}

==הקשר עם הרבי==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע]]ים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל"{{הערה|קובץ נ"ה ע' 67.}} ועיתון "המודיע"{{הערה|"המודיע" מיום [[כ"א בשבט]] [[תשי"ג]].}}.

ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי{{הערה|הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-[[770]] ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל [[הרבי]]. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשכ"ו]] לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}}. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ח'תב
|תוכן=הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך"
}}

בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

==ראו גם==
*הרב [[נחום בער ברייר]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 82-85
*'''קשרי מלכות''', ליקוט אודות קשרי אדמו"רי בית רוז'ין-בויאן עם אדמו"רי בית חב"ד, תשורה משמחת נישואין קופר-טלזנר, אדר תשס"ד.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=יצחק פרידמן|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=משנת [[תרע"ז]] עד [[ה' אדר]] [[תשל"א]]|הבא=נחום בער ברייאר}}

{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|פרידמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]