עריכת הדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן"

{{דמות
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
|תמונה=מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורא
|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]]
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]]
|מקום לידה=סדיגורה
|תאריך פטירה=[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]
|מקום פטירה=[[תל אביב]]
|מקום פעילות=סדיגורה, וינה, פשמישל, [[ארצות הברית]] ו[[תל אביב]]
|תפקידים נוספים=חבר מועצת גדולי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו="כנסת מרדכי"
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא
}}
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]]

הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].

בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].

דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).

ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].

לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.

==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]].

הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמו"רים ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]].

כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו [[חיידר]] טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] בראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}.

==ראו גם==
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]]
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 93-91.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]