עריכת הדף "מרדכי מענדל קדנר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה. | נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה. | ||
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון | בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו. | ||
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. | לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}} | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}} | ||
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | *בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | ||
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב | *בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל | ||
*בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח | *בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח | ||
*בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]] | *בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]]. | ||
*אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.{{הערה|אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים}} | *אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.{{הערה|אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים}} | ||
*אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים [https://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=613 בנוואפאלטווקא]. | *אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים [https://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=613 בנוואפאלטווקא]. | ||