עריכת הדף "מרדכי אליהו שווי"

{{אין תמונה}}
הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]].

בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לבית הוריו בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.

כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]].

בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל ה[[אפשערניש]], היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].

במשך חמש שנים שהה הרב שוויי בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו{{הבהרה}}, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].

לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

לאחר פטירתו שלחה אשתו את הילדים ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]], הילד הקטן (לימים הרב [[אהרון יעקב שוויי]] רבה של שכונת [[קראון הייטס]]) היה הולך בכל יום לתחנת הרכבת לבדוק אם אמו הגיעה{{הערה|[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי{{אינפו}}}}. בשנת [[תשע"ט]] קעמפ ב'[[גן ישראל מוסקבה]]' כתבו שיר על הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/594907/ קליפ מרגש על סיפור הילדות של הרב שוויי ע"ה {{וידפו}}]}}.

==משפחתו==
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|250px| שמאל|ממוזער|ילדי משפחת שוויי: הרב [[אהרון יעקב שוויי]] (במרכז), הרב [[ברוך שלום שוויי]] (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]].
*בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]].
*בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - [[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
[[קטגוריה:משפחת שוויי]]