עריכת הדף "מרדכי אליהו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | {{בעריכה}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב מרדכי אליהו | |שם=הרב מרדכי אליהו | ||
− | |תמונה=מרדכי אליהו | + | |תמונה=[[קובץ:הרב מרדכי אליהו 2.jpg|שמאל|250px]] |
− | |כינוי= | + | |כינוי=הרב אליהו |
− | |תיאור= | + | |תיאור= |
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] | |תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] | ||
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]] | |מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]] | ||
שורה 9: | שורה 10: | ||
|מקום פטירה=[[ירושלים]] | |מקום פטירה=[[ירושלים]] | ||
|מקום פעילות=ירושלים | |מקום פעילות=ירושלים | ||
− | |תפקידים נוספים= | + | |תפקידים נוספים= |
− | |רבותיו= | + | |רבותיו= |
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
− | |חיבוריו= | + | |חיבוריו= |
− | |השתייכות= | + | |השתייכות= |
}} | }} | ||
− | [[הרב | + | [[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]] |
+ | [[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו בכינוס [[קונגרס הרבנים למען השלום]].]] | ||
+ | [[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה רב ומקובל, כיהן כרב הראשי לישראל בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]. | ||
− | == | + | ==קורות חיים== |
− | [[קובץ: | + | [[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]] |
− | הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל- | + | |
+ | הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי"). | ||
− | + | במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים. | |
− | בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב | + | בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים. |
במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח. | במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח. | ||
− | ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות | + | ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. |
− | |||
− | |||
==הקשר עם הרבי== | ==הקשר עם הרבי== | ||
− | + | הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק מתוכן היחידויות הודפס בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]]. הרב אליהו גם היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד, בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] ביטא את הערצתו לרבי: | |
− | |||
− | + | {{ציטוט|מרכאות=כן | |
+ | |מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 283) | ||
+ | |תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן. | ||
− | + | יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש"ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! | |
− | + | }} | |
− | |||
===ביקוריו אצל הרבי=== | ===ביקוריו אצל הרבי=== | ||
− | + | ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי. הוא הגיע יחד הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" בענין זה של לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב[[770]]. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | ביום [[א' בכסלו]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון שנת ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 123 מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]].}}: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר.}}. בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד ב[[פריז]]{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.}}, נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}. | |
− | {{ | + | ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]]. גם שם תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א.}} בחגיגת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] סיפר: {{ציטוטון|ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.}} |
− | + | ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה. | |
− | [[ | ||
− | + | בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל". | |
− | + | בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] ונכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח{{הערה|עוד על הביקור ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]]. גיליון 244.}}. | |
− | + | ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי היה ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]]. במהלך ביקור הם דנו בנושאים רבים{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} ושיחתם נרשמה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}, בין היתר דובר רבות על עניין הגאולה הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}} במהלכה אמר הרבי {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר}}{{הערה|1=בהמשך גם תיאור הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליחה"[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות ה'שליט"א' ומעניינים נוספים בביקור].}}. לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכונית. | |
− | |||
− | + | רשמים מביקור זה אמר הרב אליהו במסיבה לכבוד "כולל חב"ד" שנערכה באותו שבוע בניו יורק: {{ציטוטון|מה שהכי הפליא אותי והדהים אותי וריגש אותי, שהרי הייתי אצל הרבי לא ביום רגיל אלא ביום ראשון בשבוע, כאשר מהבוקר עד הערב עמד על רגליו הק' בלי הפוגה, בלי רגע של מנוחה, וקיבל את קהל האלפים. בדרך הטבע היתה צריכה להיות ניכרת עליו איזו עייפות, אבל למעשה התפעלתי והתרגשתי מצלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע. כל פעם שהעליתי ענין מסויים בתורה, מיד העיר ודיבר בו הרבי שליט"א, כאילו זה עתה ברגע זה ממש, סיים לעסוק במסכת זו ובסוגיא זו, והכל בהיר ונהיר לו. ממש לא יאומן כי יסופר איך אדם מסוגל לכך. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו! דומני שיש שני דברים שבלטו בעיקר בדברי הרבי: אהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל. ממש מפליא, איך שבכל פעם ובכל נושא שדובר עליו, הרבי שליט"א היטה את השיחה בכיוון מעלתם ושבחם של ישראל..תמיד עומד לנגד עיניו כל כלל ישראל ממש, ואינו כמנהיגים אחרים שטובת החוג שלהם היא העומדת לנגד עיניהם. זכיתי להכיר רבים מגדולי הדור הזה, וחלקם בהחלט גרמו לי להתפעל מגדולתם. אבל הרבי שליט"א הוא דבר אחר לגמרי, מעולם לא ראיתי גדלות שכזו בכל חלקי התורה, בפשט וברמז ובדרוש ובסוד בבת אחת. לאחר שפגשתי ברבי שליט"א, אמרתי לעצמי: אין זה בן אדם כי אם מלאך ה' צבאות. ועל פעולותיו להפצת יהדות בכל העולם כולו, בודאי שאין צורך להרחיב את הדיבור, והמפורסמות אין צריך ראיה. וכבר סיפרתי מעשה שהיה בביתי, כיצד הרבי שליט"א ברוח קדשו ראה מקצה העולם כי בני זוג יבואו אלי, ושלח את מי שרצה לשאת את האשה להוועץ בי, ובזכות רוח קדשו נמנעה תקלה גדולה.}} | |
− | הרב אליהו | ||
==ציטוטים על הרבי== | ==ציטוטים על הרבי== | ||
− | + | הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו: | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | " | + | בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר: | בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
תוכן= | תוכן= | ||
− | מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק | + | מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר. |
− | ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג. | + | ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג. |
}} | }} | ||
− | בסיום | + | בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר: |
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
תוכן= | תוכן= | ||
− | האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. | + | האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו. |
− | זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את | + | זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט"א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א. |
}} | }} | ||
− | בסיום | + | בסיום הרמב"ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר: |
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
− | |תוכן=רק | + | |תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו |
}} | }} | ||
− | + | == [[שלימות הארץ]] == | |
− | + | [[קובץ:מצבת הרב אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב אליהו]] | |
+ | על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|בראיון לקראת [[ראש השנה]] [[תשס"ו]], בעיתון "מעייני הישועה".}}. | ||
− | + | הרב אליהו היה רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד והשתתף במאבק לשחרורו ואף ביקרו בכלא שב[[ארצות הברית]] מספר פעמים. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
− | |||
===ספרי הלכה=== | ===ספרי הלכה=== | ||
− | *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. | + | *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. |
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים. | *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים. | ||
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]]. | *'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]]. | ||
− | *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. | + | *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. |
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים. | *'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים. | ||
− | *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג | + | *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים. |
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה). | *'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה). | ||
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה). | *'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה). | ||
שורה 173: | שורה 119: | ||
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה). | *'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה). | ||
− | ===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== | + | ===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== |
− | *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב | + | *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים. |
− | *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. | + | *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. |
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות. | *'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות. | ||
− | *'''קול אליהו''' - סידור | + | *'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות. |
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | *'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | ||
− | *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות). | + | *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות). |
− | *''' | + | *'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות. |
===ספרים שונים=== | ===ספרים שונים=== | ||
− | *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים. | + | *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים. |
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב. | *'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב. | ||
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים''' | *'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים''' | ||
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות. | *'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות. | ||
− | == | + | ==קישורים חיצוניים== |
− | *הרב | + | |
− | * | + | ;כללי |
− | * | + | *[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב'''] |
− | + | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו. | |
+ | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. | ||
− | + | ;מדבריו | |
− | ; | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] |
− | + | ||
− | *[http:// | + | ;אצל הרבי |
− | + | *[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי] | |
− | *[http://www. | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]. |
− | *[http:// | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]. |
− | + | *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב] | |
− | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט] | |
− | *[http:// | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב] |
− | *[http:// | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | *[http:// | ||
− | |||
− | |||
− | *[http:// | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | + | ||
− | + | [[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]] | |
− | [[קטגוריה: | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− |