עריכת הדף "מרגלי יהושע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==המאורע== | ==המאורע== | ||
בסופם של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[ | בסופם של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[בחטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}. | ||
המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==הפטרה== | ==הפטרה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}} | ||
על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב"מרגלי יהושע". ולכאורה לא מובן, כיצד | על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב"מרגלי יהושע". ולכאורה לא מובן, כיצד יתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו? | ||
ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה. | ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
המרגלים של משה נשלחו בכדי לבדוק את אופי הארץ ואופי פירותיה, כיוון שאם היו זוכים אז, [[משה רבינו]] היה מכניסם לארץ, ולא היה צורך בדרכי הטבע. ולכן הם היו צריכים להיות 12 נשיאים (לכל השבטים), בכדי לבדוק האם טיב הארץ ראוי לאנשיהם. ואכן הם שבו ואמרו שהארץ טובה וכו'; ובזה הם קיימו את שליחותם, באופן כזה - שבני ישראל לא היו צריכים לבקש שוב שרצונם לידע את טיב הארץ. אך הם גם החטיאו את מטרתם בכך שהם החלו לומר שאי אפשר לכובשה. | המרגלים של משה נשלחו בכדי לבדוק את אופי הארץ ואופי פירותיה, כיוון שאם היו זוכים אז, [[משה רבינו]] היה מכניסם לארץ, ולא היה צורך בדרכי הטבע. ולכן הם היו צריכים להיות 12 נשיאים (לכל השבטים), בכדי לבדוק האם טיב הארץ ראוי לאנשיהם. ואכן הם שבו ואמרו שהארץ טובה וכו'; ובזה הם קיימו את שליחותם, באופן כזה - שבני ישראל לא היו צריכים לבקש שוב שרצונם לידע את טיב הארץ. אך הם גם החטיאו את מטרתם בכך שהם החלו לומר שאי אפשר לכובשה. | ||
לעומת זאת המרגלים ששלח יהושע, מכיוון שבזמנו היו צריכים לכיבוש בדרך הטבע, אזי היו צריכים למרגלים בכדי לידע את הדרכים וכו' כיצד להכנס, ובשביל זה אין צורך (וזה אף יזיק) אם זה יהיה נשיאים או אם זה יהיה ברבים ובפרסום. ולכן הם גם הסתפקו בדברי רחב ש"נמוגו '''כל יושבי הארץ''' מפניכם", כי בזה נתמלאה שליחותם. | לעומת זאת המרגלים ששלח יהושע, מכיוון שבזמנו היו צריכים לכיבוש בדרך הטבע, אזי היו צריכים למרגלים בכדי לידע את הדרכים וכו' כיצד להכנס, ובשביל זה אין צורך (וזה אף יזיק) אם זה יהיה נשיאים או אם זה יהיה ברבים ובפרסום. ולכן הם גם הסתפקו בדברי רחב ש"נמוגו '''כל יושבי הארץ''' מפניכם", כי בזה נתמלאה שליחותם. | ||
בנוסף לכך, המעלה במרגלים של יהושע על המרגלים של משה הוא: מכיוון שעניין הריגול הוא עניין הבירור, לכן הבירור שעל ידי 12 אנשים הוא לכל שבט אשר במסילתו יעלה. אבל אצל יהושע היה זה על ידי שני אנשים שזה מראה על הבירור שלמעלה מהתחלקות, באופן של [[קבלת עול]] וביטול הנשמה שלמעלה מהתחלקות, בכל ישראל בשווה. | בנוסף לכך, המעלה במרגלים של יהושע על המרגלים של משה הוא: מכיוון שעניין הריגול הוא עניין הבירור, לכן הבירור שעל ידי 12 אנשים הוא לכל שבט אשר במסילתו יעלה. אבל אצל יהושע היה זה על ידי שני אנשים שזה מראה על הבירור שלמעלה מהתחלקות, באופן של [[קבלת עול]] וביטול הנשמה שלמעלה מהתחלקות, בכל ישראל בשווה. | ||
דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב"ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש. | דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב"ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש. | ||
==הכנה לגאולה== | ==הכנה לגאולה== | ||
זהותם של המרגלים הייתה, כאמור{{הערה|שם=א}}, כלב בן יפונה ופנחס בן אלעזר הכהן. | זהותם של המרגלים הייתה, כאמור{{הערה|שם=א}}, כלב בן יפונה ופנחס בן אלעזר הכהן. | ||
הסיבה שפנחס היה שם, אף על פי ששבט לוי הוזהרו | הסיבה שפנחס היה שם, אף על פי ששבט לוי הוזהרו של לנחול בארץ, וכן הם לא יוצאים למלחמות כשאר ישראל{{הערה|שם=ר|רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ' יג, הל' יב.}}, היא היא כהכנה לגאולה העתידה: | ||
מכיוון שלעתיד לבוא [[ארץ ישראל]] [[חלוקת הארץ לעתיד לבוא|תתחלק]] ל-13 חלקים, באופן שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמו שכתוב "שער לוי אחד"{{הערה|[[ספר יחזקאל]] מח, לא. {{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. וטעם הדבר הוא: הסיבה ששבט לוי אינם נוחלים היא - מפני שהם עסוקים בעבודת ה' בקרבנות ובשירה, ולכן אין זה ראוי שיתעסקו בעבודת האדמה{{הערה|שם=ר}}. אבל לעתיד לבוא ש"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. . שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|ישעיה}} יא, ט.}} 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'"{{הערה|רמב"ם בסוף הלכות מלכים.}}, הרי אז לא יצטרכו | מכיוון שלעתיד לבוא [[ארץ ישראל]] [[חלוקת הארץ לעתיד לבוא|תתחלק]] ל-13 חלקים, באופן שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמו שכתוב "שער לוי אחד"{{הערה|[[ספר יחזקאל]] מח, לא. {{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. וטעם הדבר הוא: הסיבה ששבט לוי אינם נוחלים היא - מפני שהם עסוקים בעבודת ה' בקרבנות ובשירה, ולכן אין זה ראוי שיתעסקו בעבודת האדמה{{הערה|שם=ר}}. אבל לעתיד לבוא ש"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|ישעיה}} יא, ט.}} 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'"{{הערה|רמב"ם בסוף הלכות מלכים.}}, הרי אז לא יצטרכו הבדלה זו שבין שבט לוי לענייני העולם, כיוון שהעולם אז יהיה בתחלית השלימות, ולכן הם גם כן יקבלו חלק בארץ. | ||
עניין זה קשור גם | עניין זה קשור גם עם אופן הבירור של המרגלים שהיה באופן של "אחדות", וכן גם לעתיד לבוא חלוקת הארץ תתבצע באופן של אחדות, כיוון ש(1) לכל אחד יהיה חלק בהר, בשפלה ובנגב{{הערה|שם=בב|{{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. (2) החלוקה תתבצע על ידי הקב"ה בעצמו{{הערה|שם=בב}}. ו(3) כל זה ביחד עם הגילוי של האלקות שלמעלה מהתחלקות של גדרי העולם (באופן של כמים לים מכסים - ללא הבדלים). | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ספר יהושע]] פרק א. | *[[ספר יהושע]] פרק א. | ||
*[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש"א]. | *[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש"א]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חטא המרגלים]] | *[[חטא המרגלים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת שלח]] | |||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] |