עריכת הדף "מראי מקומות"

[[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.

==אצל רבותינו נשיאינו==
ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר|מאמריו]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].

חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה|קביעה שרירותית?}}.

===הערות הרבי===
[[הרבי]] היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] אותם פירסם בהוראת חותנו, וציין זאת בכל פעם ב[[פתח דבר]] אותם כתב. לפעמים מציין הרבי כי המקורות נכתבים בפקודת הרבי הריי"צ.

את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.

לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]).

הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.

==חשיבותם ומטרתם==
כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}. 

מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.

לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.

===בקבצי פלפולים===
הרבי תבע{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.}} מה[[תמימים]] שכתבו [[פלפול]]ים ו[[חידושי תורה]], שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש{{ציטוטון|תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן כל מראה-מקום '''מסייע ומוסיף''' בהבנת העניין}}.

==חסידות אינה צריכה מקורות==
למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}. 

כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.

כך גם כותב הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].

למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]