עריכת הדף "מצפה יצהר"

{{קהילת חב"ד|
|שם=מצפה יצהר / מצפה משיח
|תמונה=[[קובץ:מצפה יצהר.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כתובית=חלק מבתי הגבעה
|עיר=[[יצהר]]
|מדינה=[[ישראל]]
|שכונה חב"דית=מצפה משיח
|מייסדי הקהילה=[[איציק סנדרוי]]
|רב הקהילה=
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה="פינה חמה" - [[מקווה טהרה]] - [[תומכי תמימים יצהר]], גני ילדים
|שלוחים מרכזיים=[[איציק סנדרוי]]
|מספר שלוחים=3
|מספר בתי חב"ד=1
|מספר משפחות בקהילה=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ:שלט כניסה למצפה יצהר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלט כניסה לגבעה]]
[[קובץ:מצפה יצהר בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצפה ביום מושלג ([[תשע"ג]])]]
'''מצפה יצהר''' (נקרא גם '''"מצפה משיח"''') הוא מאחז המשתייך ליישוב [[יצהר]], בו מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם [[חסידי חב"ד]]. במצפה יש [[ישיבה]] פעילה, [[מקווה]] וספריית [[חסידות]].

== הקמת המצפה ==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה במצפה יצהר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איציק בהנחת אבן הפינה לגבעה יחד עם ר' [[יעקב לנצ'נר]], ט' סיון [[תשס"ג]]]]
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, הקים הרב [[איציק סנדרוי]] את הגבעה, שנקראה בהמשך גם "מצפה משיח" או "מצפה יצהר".

הגבעה נמצאת דרומית מזרחית ליישוב [[יצהר]] במרחק של כמעט שני קילומטרים, ומשקיפה על הכפרים חווארה ועינאבוס.

== אוכלוסייה ==
במצפה מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם [[חסידי חב"ד]] ומשפחות נוספות המקורבות לחסידות.

== פינוי המצפה ==
[[קובץ:הרב דב ליאור ביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[דב ליאור]] מבקר במצפה אחרי אחד הפינויים. לידו עומד ר' [[איציק סנדרוי]]]]
מצפה יצהר פונה שלוש פעמים בידי כוחות המשטרה.

=== הפינוי הראשון ===
הפינוי הראשון ארע ב[[י"ט בסיון]] [[תשס"ג]] במהלכו נהרס ביתו של ר' [[איציק סנדרוי]] מייסד הגבעה. מיד לאחר הפינוי נבנה הבית מחדש על ידי המתיישבים{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2702 וידאו באתר חב"ד אינפו] - {{וידאו}}}}.

=== הפינוי השני ===
ב[[ז' ניסן]] [[תשס"ו]] הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ לפינוי המאחז.

ביום חמישי, [[י"ט סיון]] פורק המאחז בידי כוחות משטרה. המאחז נבנה בשנית מיד בסיום הפירוק, ובשבוע אחרי, הגיעו למאחז כ-40 חסידים{{הערה|ארגן את הקבוצה, ר' [[זמרוני זעליג ציק]] מ[[בת ים]]}} ל[[שבת]] לחזק את המקום.

=== לקראת פינוי נוסף ===
ב[[י"ז כסלו]] [[תשע"ב]] הגיעו ידיעות לתושבי הגבעה על פינוי מתוכנן. ר' איציק כתב ל[[הרבי|רבי]] ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] בו דיווח על השמועות, ובמענה מהרבי הובן כי לא יהיה פינוי{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65447 ידיעה באתר חב"ד אינפו על הפינוי המתוכנן ותשובתו של הרבי]}}.

מאות מתושבי ה[[שומרון]] הגיעו למצפה כדי למנוע את הפינוי בגופם, אך ר' איציק הודיע לכולם כי הם יכולים להתפזר כיון שלא יהיה פינוי. בסופו של דבר אכן הפינוי לא התבצע.

=== הפינוי השלישי ===
ב[[י"ז כסלו]] [[תשע"ב]], הגיעו לאזור הגבעה וגבעות סמוכות כוחות צבא ומשטרה גדולים, עם כלים לפינוי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65447 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}. ביום חמישי, [[י"ט כסלו]] פונה המאחז בפעם השלישית. מספר ימים קודם הפינוי נודע לתושבי הגבעה על תכנון הפינוי, ומאות תושבים הגיעו לגבעה כדי למנוע את הפינוי בגופם. ר' איציק כתב שוב לרבי בו דיווח על הפינוי, ובמכתב הובא שדרך [[חב"ד]] היא בדרך [[אהבת ישראל]]. בעקבות המכתב החליט ר' איציק שלא להתנגד בכוח לפינוי.

הפינוי התחיל לפנות בוקר, בשעה שתושבי הגבעה עם עשרות אזרחים נוספים שבוא למנוע את הפינוי, ישבו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]. כוחות הפינוי שציפו למאבק אלים הופתעו לראות את התושבים יושבים ומנגנים, וחלקם הצטרף להתוועדות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65507 כתבה על הפינוי באתר חב"ד אינפו]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 כתבה מערוץ 2] באתר [[חב"ד אינפו]] - {{וידאו}}}}.

בזמן הפינוי פעל וידאו של הרבי בעניין [[שלימות הארץ]].

מיד לאחר הפינוי החלו בבניה מחודשת של הבתים ההרוסים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65507 ראיון עם אחד התושבים] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. ראש המועצה גרשון מסיקה וחבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]] ביקרו במקום והבטיחו את עזרתם לשיקום ההריסות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65507 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.

חודשיים לאחר הפינוי הוכרז רשמית על הקמת הישיבה ונחנך [[בית כנסת]] חדש בגבעה עם חגיגת [[הכנסת ספר תורה]], בהשתתפות עשרות תושבים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה וגלריית תמונות מחנוכת [[בית הכנסת]] והכנסת ספר התורה]}}. באותה תקופה הגיע הרב [[דב ליאור]] לסיור במצפה, לחזק את תושביו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67627 הרב דב ליאור מסייר בגבעה]}}.

== [[בית הכנסת]] ==
[[בית הכנסת]] בגבעה נמצא בתוך קרוון ונקרא על שם דוד בר חן.

עד לפתיחת הישיבה בשנת [[תשע"א]] לא התקיימו מניינים סדירים בבית הכנסת, ורק לעיתים ב[[שבת]]ות. מאז פתיחת הישיבה וגידול התושבים המתגוררים בגבעה יש מניין פעיל שלוש פעמים ביום.

ב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה]}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם ממשך עשרות שנים.

[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:המקווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[מקווה]] בגבעה בהליכי בניה]]

== ישיבת תומכי תמימים ==
{{ערך מורחב|[ערך=[[תומכי תמימים יצהר]]}}
בשנת [[תשע"א]] קיבל ר' איציק הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בגבעה. לאחר התייעצות עם משפיעים הוחלט על פתיחת הישיבה.

הישיבה נפתחה באופן רשמי בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]], והוקדמה לכך ביקורים תכופים של בחורים מישיבות חב"ד שונות ברחבי הארץ.

לישיבה מספר מבנים המשמשים את התלמידים כפנימיה, חדר אוכל ואולם לימודים ([[זאל]]), ובעתיד מתוכננת בניית מבנה ענק בצורת [[770]] שיאכלס בתוכו את כל הנדרש עבור הישיבה.

תלמידי הישיבה מקיימים פעילות [[מבצעים]] רציפה עם תושבי היישוב, היישובים הסמוכים ובבסיסי [[צה"ל]].

== מקווה ==
בקיץ שנת [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתועלת תלמידי הישיבה ותושבי הגבעה. את המקווה בנו תלמידי הישיבה בשיתוף תושבים.
המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] ידיד הישיבה שנרצח בצומת [[כפר תפוח]] ב[[חודש אייר]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21816 ראיון עם ר' איציק סנדרוי לפני אחד הפינויים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 וידאו מהפינוי השלישי, וראיון עם ר' איציק סנדרוי על ההוראה מהרבי באגרות קודש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישובים בישראל]]