עריכת הדף "מצות תפילין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]] | [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]] | ||
[[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|250px|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]].]] | [[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|250px|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]].]] | ||
שורה 7: | שורה 6: | ||
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום: | מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום: | ||
'''"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"'''{{הערה|דברים ו, פסוק ח}} | |||
פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו. | פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו. | ||
שורה 43: | שורה 42: | ||
2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]". | 2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]". | ||
3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב | 3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב שהם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״ | ||
4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח. | 4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח. | ||
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ | ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}. | ||
ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו | ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו ללכת למשפיע שלו [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] ואומנם המשפיע שלו אמר לו אכן להתחיל להניח, ומאז הוא הניח ד' זוגות תפילין ואף דיבר ועורר תעמולה לגשת ולשאול את המשפיע בנושא. | ||
==על פי תורת החסידות== | ==על פי תורת החסידות== | ||
שורה 57: | שורה 56: | ||
התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה. | התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה. | ||
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]]. | בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]]. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}} | ||
שורה 65: | שורה 64: | ||
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}. | *יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}. | ||
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | *את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | ||
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}} ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה | *הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}}, ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}. | ||
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | *לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | ||
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון. | *יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון. | ||
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים. | *הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים. | ||
==מבצע תפילין== | ==מבצע תפילין== | ||
שורה 121: | שורה 116: | ||
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180 | *'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אירועים יהודיים}}{{מצוות}} | |||
[[קטגוריה:תפילין]] | [[קטגוריה:תפילין]] |