עריכת הדף "
מצווה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{בעבודה מתמשכת}} מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]]. ==היסטוריה== {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}{{ערך מורחב|מתן תורה}} עוד בראשית ה[[בריאה]], אחרי [[בריאת אדם וחווה|בריאתו]] של [[אדם הראשון]], הונח ב[[גן עדן]] והוזהר על ידי [[הקב"ה]]: {{ציטוטון|וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ {{מונחון|מוֹת תָּמוּת|תתחייב מיתה (רמב"ן)}}}}{{הערה|[[בראשית]], ב', ט"ז-י"ז.}}. ציווי זה כלל [[מצוות עשה]] לאכול מכל עצי הגן, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לאכול מ[[עץ הדעת]]. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו [[חוה]] ב[[חטא עץ הדעת]], ובאי-קיום מצוות ה' היה זה ה[[חטא]] הראשון בהיסטוריה האנושית. אחרי ה[[מבול]] בו נמחה [[כדור הארץ]] על יושביו עקב חטאיהם היו [[נח]] ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מ[[תיבת נח|התיבה]] הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] נו, א.}}. [[הרמב"ם]] סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות מלכים ט, א. ראו גם [[רש"י]] [[מסכת סנהדרין]] נז, א דיבור המתחיל למישרי}}. [[אברהם אבינו]] הצטוה [[ברית מילה|למול]] את עצמו, וכן את בניו. [[ישמעאל]] נימול בגיל 13 ו[[יצחק]] נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: {{ציטוטון|עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי}}{{הערה|בראשית כו, ה.}}. מזה למדו [[חז"ל]] שאברהם (ולאחר מכן יצחק ו[[יעקב]]) קיימו את כל ה[[תרי"ג מצוות]] מרצונם, אף שעדיין לא [[מתן תורה|ניתנה התורה]]{{הערה|[[יומא]] כח, א. [[מדרש רבה|ויקרא רבה]] ב, י. [[רש"י]] על הפסוק.}}. המצווה הראשונה שהצטוו [[עם ישראל]] באמצעות [[משה רבינו]] היתה מצות [[קידוש החודש]]. לאחר מכן ביציאתם מ[[מצרים]] הצטוו על הקרבת [[קרבן פסח]] ובדרכם ל[[הר סיני]] על ה[[שבת]], ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת [[גיור|התגיירותם]] והפיכתם הסופית לעם הצטוו ב[[תרי"ג מצוות]], כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד [[מתן תורה]] על [[הר סיני]]. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם [[עשרת הדיברות]]. גם בני נח הצטוו אז מחדש ב[[שבע מצוות בני נח|שבע המצוות]] שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: {{ציטוטון|כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' [[נעשה ונשמע|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע]]}}.{{הערה|[[שמות]] כד,ז.}} בהיותם ב[[מדבר סיני|מדבר]] היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה ו[[קרבנות הנשיאים]]. == מהות המצוות == ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו. נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]]. כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול [[רמ"ח איברין דמלכא|איברי המלך]], הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים [[אלוקות]]<ref>תניא פכ"ג. ועוד.</ref>. ==המטרה במצוות== במצוות עצמם ישנם שלשה ענינים, נביא אותם מן הקל אל הכבד<ref name=":0">ד"ה וקבל היהודים תשי"א.</ref>: === צירוף הבריות === אמרו רז"ל<ref>תנחומא שמיני ח (וראה שם ז). ב"ר רפמ"ד. וש"נ. וראה מו"נ ח"ג פכ"ו.</ref> "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות". היינו, שהכוונה בנתינת המצוות היא (לא בשביל המצוות עצמם, אלא) בשביל הבירור והזיכוך של כחות ואברי האדם שמקיים את המצוה ובשביל הבירור והזיכוך של הדברים שבעולם שבהם מקיימים את המצוה<ref>ראה בארוכה תניא פל"ז.</ref>. === מצוות ה' - אברין דמלכא === ויש ענין נעלה יותר במצוות, שהם מצוותיו של הקב"ה, כדרשת רז"ל<ref>שמו"ר פ"ל, ט. וראה גם ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג.</ref> עה"פ<ref>תהלים קמז, יט.</ref> "מגיד דבר'''יו''' ליעקב חוק'''יו''' ומשפט'''יו''' לישראל", מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות, דזה שהקב"ה מקיים את המצוות (''קודם'' שאומר לישראל לעשות) הוא מצד עצמו (מצד למעלה). [וכמובן גם מזה שרמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברין דמלכא, דזה שהמצוות הם האברים שלו כביכול הוא מצד למעלה]. וע"י שישראל עושים את המצוות שהוא עושה, הם הולכים בדרכיו של הקב"ה ודבוקים בו, ועי"ז נמשך חיות להאדם שמקיים המצוות, כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כי ע"י עשיית המצוות הוא מתדבק בהקב"ה (כנ"ל), וע"י ואתם הדבקים בהוי' אלקיכם (עי"ז) חיים כולכם היום. אמנם גם ענין זה שבמצוות, הוא בדרגא שיש בה ציור. ולכן המצוות שבדרגא זו הם בהתחלקות, דרכי הוי' (לשון רבים), רמ"ח אברים דמלכא, דההמשכה שע"י כל מצוה היא המשכה פרטית (דוגמת כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן). ולכן שייך שהאדם יעשה את המצוות שהקב"ה עושה, כי רמ"ח האברים שבאדם התחתון הם כביכול בדוגמת רמ"ח אברים דמלכא, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. === רצון העליון === ויש ענין נעלה יותר במצוות, זה שהמצוות הם רצון העליון (רצון שלמעלה מהטעם), דהרצון שבמצוות הוא בכל תרי"ג המצוות בשוה (למעלה מרמ"ח אברים). וכיון שהרצון שבמצוות הוא למעלה באין ערוך מהאדם התחתון שמקיים את המצוה (במכ"ש מזה שהוא למעלה מהציור דאדם העליון), לכן, לגבי דרגא זו (כמו שהיא מצד עצמה) אין האדם תופס מקום, דהביטול דהעדר תפיסת מקום הוא ביטול במציאות. וגם לאחרי שישנו הציווי להאדם שעי"ז הוא נעשה מציאות, כל מציאותו היא רק למלאות את הציווי, וע"י שהוא ממלא את הציווי הוא מתחבר (מצוה מלשון צוותא וחיבור) עם המצווה (שהוא למעלה ממנו באין ערוך). == אופני קיום המצוות == במצוות עצמם ישנם בכללות שלשה אופנים, נביא אותם מן הקל אל הכבד<ref name=":0" />: === מצות אנשים מלומדה === אדם המקיים את המצוות בדרך מצות אנשים מלומדה, היינו מחמת ההרגל שהורגל כן, כיון שהרגל נעשה טבע. אז, קיום המצוות שלו הוא מצד טבע הגוף ונפש הטבעית (תחתון שבאדם). === מפני שאוהב את ה' === וכשמקיים את המצוות מפני שאוהב את הוי' וחפץ לדבקה בו ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פיקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא, קיום המצוות שלו הוא מצד הנשמה (נפש האלקית), (עליון שבאדם). === לשמה === כשמקיים את המצוות לשמן, לא מצד התועלת שתהי' לו עי"ז (גם לא תועלת רוחנית) אלא מצד זה שמצוות הם רצונו ית', קיום המצוות שלו הוא לא מצד המציאות שלו (גם לא המציאות דהנשמה) אלא בביטול, שכל ענינו (בשעה שמקיים את המצוה) הוא רק לקיים רצון העליון. ==מנין המצוות== {{ערך מורחב|תרי"ג מצוות}}{{ערך מורחב|מצוות דרבנן}} מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו ה[[ראשונים]] בחלוקה המדוייקת. ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) [[מצוות לא תעשה]] כנגד שס"ה הגידים שבאדם. [[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] [[קריאת מגילה]]. == עדות חוקים ומשפטים == המצוות מתחלקים לשלושה סוגים: * [[עדות]]. * [[חוקים]]. * [[משפטים]]. וכל אחד משלושה סוגים אלו, כלולים זה מזה<ref>ד"ה כי ישאלך וד"ה ת"ר נר חנוכה תשל"ח. וש"נ. ועוד.</ref>. == מצוות שבין אדם לחבירו מצוות שבין אדם למקום. == * מצוות שבין אדם לחבירו. * מצוות שבין אדם למקום. == מצוות קלות ומצוות חמורות == "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות<ref>אבות פ"ב משנה א.</ref>" הרמב"ם מפרש<ref>בפירוש המשניות אבות פ"ב מ"א.</ref> שבמצוות לא תעשה באר הכתוב העונש על כל אחת מהן מלבד המעט מהן, וחייב על קצתם המיתות, ועל קצתם הכרת ומיתה בידי שמים ומלקות. וידענו מעונשי מצוות לא תעשה כולם, איזה מהם איסורם גדול ומה מהם למטה ממנו, ומאלו המדרגות, נדע חומר העוון וקלותו. אבל מצות עשה, לא התבאר שכר כל אחת מהן מה הוא אצל השם יתברך, וכל זה כדי שלא נדע איזו מצווה צריך מאד לשמרה ואיזו מצווה למטה הימנה, רק צווה לעשות עניין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל השם יתברך. ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם, ואף על פי שלא התבאר איזה מצוה יותר חביב ונעלה ממצוה אחרת, אפשר לדעת את זה מהצד השני, מהמצוות עשה שתמצא שהעובר עליהם יתחייב בעונש, לפי ערך גודל העונש של העובר עליהם, אפשר לדעת שבעשייתה יש גם כן שכר גדול יותר. לדוגמא מצוות מילה וקרבן פסח ושביתה בשביעית ועשיית מעקה כל אלו מצוות עשה, אבל חייב העושה מלאכה בשבת סקילה, ואשר מבטל מילה או קרבן במועד חייב כרת, והמשים דמים בביתו לאו. ומזה תדע ששכר שביתה בשבת יותר גדול משכר מילה, ושכר המילה יותר גדול אצל השם יתברך משכר עשיית המעקה. הרבי שואל<ref>לקו"ש ח"ד פרקי אבות ב.</ref> מה החילוק בין אם יודעים את חומרת מצוות מזה שכתוב אצלם בפירוש או שלומדים את זה מהעונש? וביאר שלכל במצוות יש אמנם שני ענינים: א- מצוות באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. ב- ענין שווה שבכל המצוות, רצון העליון, חיבור עם הקב"ה, שבזה שווים כל המצוות, ואי אפשר לחלק בין מצוות קלות וחמורות. == ברכת המצוות == על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". כל ברכת המצוות מתחילה בנוסח שווה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שזה הענין השווה בכל המצוות. ואח"כ לכל מצוה יש סגולתה הפרטית, שע"ז גם מפרטים "להניח תפילין", לקבוע מזוזה", וכיו"ב. == העוסק במצווה, פטור מן המצווה == מפני שכל מצווה כלולה זה מזה. == ה"שער" - מצוה דזהיר בה טפי == מסופר בגמרא<ref>שבת קיח, ב.</ref> שרב יוסף שאל לרב יוסף בנו של רבה "אבוך במאי זהיר טפי" (באיזה מצוה אביך הכי נזהר)? ענה לו: בציצית. יום אחד רבה עלה במדריגות, ונקרע לו חוט של ציצית, ולא ירד כל עוד לא הביאו לו ציצית. אדמו"ר הזקן מבאר<ref>תניא אגה"ק סוס"ז.</ref> שענין זה "אינו בבחינת טעם ודעת מושג אלא למעלה מבחינת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו יתברך .. בחינת הגורל ממש", היינו, שעלה ברצונו שנשמה זו תרד למטה בשביל מצוה ופעולה פלונית, ונשמה זו תרד למטה בשביל מצוה ופעולה פלונית. – בודאי צריך כל אחד לקיים כל תרי"ג המצוות, אבל, ישנה המצוה שבה צריך להיות "זהיר טפי", כפי שנקבע ע"פ הגורל שלמעלה מטו"ד בתכלית, שכל ענין ירידת נשמתו הוא '''בשביל מצוה ופעולה זו''', אפילו אם היא פעולה חד-פעמית במשך כל ימי חייו בעלמא דין, שבעים שנה או שמונים שנה, או "והיו ימיו מאה ועשרים שנה". וכמאמר הבעש"ט<ref>ראה כתר שם טוב בהוספות סר"ט. וש"נ (נעתק ב"היום יום" ה אייר).</ref>: נשמה יורדת לעולם למשך שבעים-שמונים שנה כדי שפעם אחת תעשה טובה בגשמיות או ברוחניות ליהודי מסויים, במקום מסויים, בענין מסויים. והגע עצמך: מדובר אודות יהודי צדיק, לומד תורה ומקיים מצוות במשך שבעים-שמונים שנה, ואעפ"כ, ירידת נשמתו לעולם היא בעיקר בשביל '''פעולה אחת או שתים''', ואילו כל שאר הענינים הם רק בגלל שנשמה שנמצאת למטה הרי היא מחוייבת בכל תרי"ג המצוות. וכיון שעיקר ירידתו למטה היא בשביל פעולה זו, הרי מובן, שפעולה זו נוגעת יותר ועל ידה מגעת הנשמה למעלה יותר מאשר כל שאר עניניו במשך חיים חיותו בעלמא דין<ref>פורים תשכ"ב תו"מ ע' 201. ועוד. </ref>. === ה"שער" עכשיו === הרבי אמר<ref>ריש שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.</ref> שהשלחיות המיוחדת וה"שער" בה ועל ידה כל שאר עניני השליחות עולים היא: להיות מוכנים בפועל לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש! ==לעתיד לבוא== {{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}} נחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד האם [[לעתיד לבוא]] יתבטל קיומם של המצוות{{הערה|למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.}}, ובקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת [[רבי יוחנן]] הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של [[נצחיות התורה]], והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות. [[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה{{הערה|ראו בהרחבה בקונטרס "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]", [[תשרי]] [[תשנ"ב]], ובמקומות שצוינו שם.}}. ==ראו גם== *[[תרי"ג מצוות]] *[[מצוות דרבנן]] *[[כוונת המצוות]] *[[שמחה]] של מצוה *[[עשרת המבצעים]] *[[תורה]] ==לקריאה נוספת== *הרב איסר שפרינגער, '''הכשר מצווה''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43 ==קישורים חיצוניים== *'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=97&CategoryID=200&SubjectID=10 תורה, מצוות וההבדל ביניהן]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] *'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=43&CategoryID=200 דקדוקי המצוות]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2076379 מצוות: כיצד?]''', באתר {{בית חבד}} *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5807372/jewish/Commandments-Mitzvah.htm מצווה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) {{מצוות}} {{ערך חסר}} [[קטגוריה:מצוות]] [[קטגוריה:עבודת ה']] [[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:בעבודה מתמשכת
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מצוות
(
עריכה
)
תבנית:ערך חסר
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול ב־3 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:שגיאות פרמטריות
קטגוריה:שגיאות פרמטריות אין templatedata תקין
קטגוריה:שגיאות פרמטריות בתבנית מונחון
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף