עריכת הדף "מעשר כספים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג ליתן עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה. | |
| − | את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==מקורה== | ==מקורה== | ||
| − | ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | + | ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא . . מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. |
| − | [[ | + | כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. |
| − | אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני | + | אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני שהקב"ה שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר. |
==תוכנה הפנימי== | ==תוכנה הפנימי== | ||
| + | {{פסקה חסרה}} | ||
===מטרתו=== | ===מטרתו=== | ||
| − | כאשר האדם מקבל דבר מה | + | כאשר האדם מקבל דבר מה ע"י עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש. |
וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]]. | וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]]. | ||
===בעולמות=== | ===בעולמות=== | ||
| − | כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות". | + | כמו כן מבואר{{הערה| תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות". |
| − | |||
| − | |||
| − | + | כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג לעושר", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סי' תעח.}}. | |
| − | כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג | ||
| − | + | לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|אור תורה סי' ל.}}: ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. | |
| − | לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}". | כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}". | ||
| − | + | בתורת החסידות מבואר{{הערה| תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו. | |
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא. | ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא. | ||
| − | וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, | + | וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, לבחי' אור א"ס ב"ה עצמו <small>ואז</small> כמו שהוא ית' א"ס, כך יהיו עליות עד א"ס}}. |
==עשר בשביל שתתעשר== | ==עשר בשביל שתתעשר== | ||
חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר. | חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר. | ||
| − | על אף שבאופן כללי אסור לנסות את | + | על אף שבאופן כללי אסור לנסות את הקב"ה בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות הצדקה שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר . . וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}. |
| + | |||
| + | ==חומש== | ||
| + | חיוב נתינת הצדקה הוא עשר אחוז מהכנסותיו של האדם בלבד, אך למצוות הצדקה ישנה חשיבות רבה, וכבר בתקופת הגמרא תיקנו חז"ל{{הערה|1=פסיקאת רבתי דברים יד, כב: "עשר תעשר '''את כל'''", מהו 'את כל', אפילו ממונך? אמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהודה בן חנינא '''נימנו באושא שיהא אדם מפריש חומש נכסיו'''.}} שאדם שיש ביכולתיו להפריש יותר מכך - יש לו להפריש עשרים אחוז מהכנסותיו (פירוש המילה 'חומש' הוא החלק החמישי מההכנסות){{הערה|1=לגבי נתינת צדקה יותר מחומש אמרו חז"ל: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אך [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] מבאר, שחז"ל דיברו כאשר מצבו הרוחני של האדם הינו תקין, אך כאשר אדם צריך לתקן את הפגמים שעיוות בחטאיו, מותר לו להפריש אף יותר מכך, שכפי שמותר לאדם לבזבז על רפואת גופו יותר מחומש מכספו, כך גם מותר לו לבזבז על בריאות נפשו ותיקונה.}}. | ||
| + | |||
| + | ===התוכן הפנימי=== | ||
| + | ה[[מגיד ממזריטש]] כותב{{הערה|אור תורה סי' ל.}}: שמה שכתוב קודם נסיון העקדה "וה' בירך את אברהם בכל", הוא כיון שבדרגת "כל" ישנם ב' דרגות של ה"א - ה' חסדים וה' גבורות. ומרמז שהיה איחוד ביניהם (בין החסדים לגבורות) ע"י שעקד את יצחק. | ||
| − | + | וזהו הענין של נתינת חומש, למתק את הגבורות ולהכלילן בחסדים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==ראה גם== |
| − | * | + | *[[צדקה]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
| − | |||
