עריכת הדף "מעשה מרכבה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}. | בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}. | ||
מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: "אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך". ופירש רש"י: "אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר". נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו', בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם | מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: "אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך". ופירש רש"י: "אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר". נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו', בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם העשיה]]{{הערה|ספר המאמר עטר"ת עמוד תפו.}} וישעיה ראה את המרכבה של [[עולם הבריאה]] שלכן הוא ראה את הכרובים והשרפים עצמם ולא רק 'דמות' שלהם, ואילו יחזקאל ראה רק את המרכבה של [[עולם היצירה]]{{הערה|מאמר 'להבין ענין מתן תורה', ליל א' דחג השבועות תשט"ו.}}, אך יחד עם זה יש בה מעלה מסויימת על מרכבת ישעיה{{הערה|שלכן היא נזכרת בכתובים לאחר מרכבת ישעיה. ראו שיחת אחרון של פסח תש"ן, התוועדויות ח"ג עמוד 66.}}. | ||
תחלת הנבואה היא בשלוש הדרגות המהוות את המקור לשלוש הקליפות הטמאות: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה. . עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת"{{הערה|תניא סוף פרק ו'. וכן בלקוטי תורה פרשת חוקת (כ, א) קדושי (כט, ג). וכנגד שלוש דרגות אלו נזכרו בהתגלות לאליהו הנביא ג' מדרגות של משרתים: "והנה ה' עבר ורוח גדולה. . ואחר הרוח רעש. . ואחר הרעש אש". וראה בפניני התניא חלק א' עמוד 161, ששלושת דרגות אלו הם כנגד שלושת הקוים דימין שמאל ואמצע, חסד גבורה תפארת. וכפי שזה משתקף גם במשלים של דרגות אלו, שענן ענינו הוא [[מים]] וחסד, המשכה מלמעלה למטה, אש ענינו גבורה והעלאה מלמטה למעלה, ורוח ענינה הוא קו האמצעי המאחד אש ומים (כפי שזה מתבטא גם בכך שדווקא באמצעות האויר יכולה האש להבעיר את המים, היינו שהרוח פועלת איחוד בין האש והמים).}}, ובדרגה המהווה את המקור ל[[קליפת נוגה]] המעורבת מטוב ורע: "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"{{הערה|שהרי פשטות תיבת 'נוגה' הוא אור, המורה על כך שבדרגה זו מעורב אור וחושך, טוב ורע.}}. | תחלת הנבואה היא בשלוש הדרגות המהוות את המקור לשלוש הקליפות הטמאות: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה. . עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת"{{הערה|תניא סוף פרק ו'. וכן בלקוטי תורה פרשת חוקת (כ, א) קדושי (כט, ג). וכנגד שלוש דרגות אלו נזכרו בהתגלות לאליהו הנביא ג' מדרגות של משרתים: "והנה ה' עבר ורוח גדולה. . ואחר הרוח רעש. . ואחר הרעש אש". וראה בפניני התניא חלק א' עמוד 161, ששלושת דרגות אלו הם כנגד שלושת הקוים דימין שמאל ואמצע, חסד גבורה תפארת. וכפי שזה משתקף גם במשלים של דרגות אלו, שענן ענינו הוא [[מים]] וחסד, המשכה מלמעלה למטה, אש ענינו גבורה והעלאה מלמטה למעלה, ורוח ענינה הוא קו האמצעי המאחד אש ומים (כפי שזה מתבטא גם בכך שדווקא באמצעות האויר יכולה האש להבעיר את המים, היינו שהרוח פועלת איחוד בין האש והמים).}}, ובדרגה המהווה את המקור ל[[קליפת נוגה]] המעורבת מטוב ורע: "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"{{הערה|שהרי פשטות תיבת 'נוגה' הוא אור, המורה על כך שבדרגה זו מעורב אור וחושך, טוב ורע.}}. | ||