עריכת הדף "מעשה מרכבה"

{{לעריכה}}'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]]. 

נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] שלוש פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].

את מרכבת יחזקאל [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירים]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]].

==מעשה מרכבה==
{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}
===מרכבת יחזקאל===
את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש"י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'".}}, בשנת ג' אלפים ש"ל.

הנבואה החלה בארץ, היות ואין הנבואה שורה אלא בתוך גבולות ארץ ישראל{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז: "היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן וגו' על נהר כבר. . היה ר' אלעזר בר' צדוק אומר הרי הוא אומר קום צא אל הבקעה מגיד שהבקעה כשרה, תדע שאין ה[[שכינה]] נגלית בחוצה לארץ". וכן בפירש"י על הפסוק (יחזקאל א, ג).}}, אך הוא אמר אותה על נהר כבר שבבבל.

חז"ל נחלקים מה נכלל ב'מעשה מרכבה'{{הערה|חגיגה יג, א: "תנינן בהו עד "ויאמר אלי בן אדם". אמר להו: הן הן מעשה המרכבה. מיתיבי: עד היכן מעשה המרכבה? רבי אומר: עד "וארא" בתרא, רבי יצחק אומר: עד "החשמל".}}, אך תיאור מעשה המרכבה כולל את רובו של הפרק הראשון בספר יחזקאל, כאשר החלק העיקרי מתאר את המרכבה עצמה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה:
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם: חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן: וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה. . וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם. . וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה|מקור=יחזקאל פרק א}}

חז"ל מספרים שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים, התעלו למדרגת הנבואה של יחזקאל בן בוזי, וראו את מעשה המרכבה הן על ים סוף{{הערה|מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל. . כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו זה אלי ואנוהו וגו'". וכן בזוהר פרשת בשלח (סד, ב): "תנינן ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל".}}, והן בהר סיני{{הערה|מדרש רבה ספר שמות (פרשה ג, ב. פרשה מב, ה). מדרש תנחומא (פרשת תשא כא. צו, יב). מדרש תהלים (בובר) סח: "רכב אלהים רבותים", אמר ר' אבדימי דמן חיפה שניתי במשנתי. . ירדו עם הקב"ה עשרים ושנים אלף מרכבות, וכל מרכבה ומרכבה כמרכבה שראה יחזקאל בן בוזי". וכן בזוהר חלק ב' פרשת יתרו (פב, א): "תניא רבי יוסי בר רבי יהודה אמר חמו ישראל הכא מה דלא חמא יחזקאל בן בוזי וכלהו אתדבקו בחכמתא עלאה יקירא, חמשה דרגין דקלין חמו ישראל בטורא דסיני, ובחמשה דרגין אלין אתייהיבת אורייתא, דרגא חמישאה הוא דכתיב קול השפר". וכמרומז בפסוק "אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש", שתיבת 'שנאן' הוא ראשי תיבות "שור נשר אריה", והנו"ן הוא פני אדם. נזכר ונסמן בשיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ג.}}.

==איסור הלימוד ופעולתו==
חז"ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב"ם מפרש את 'מעשה מרכבה' במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב"ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב' מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע"ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}. 

על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש 'מעשה מרכבה' לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז"ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה "אלא ביחיד", כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם 'יחידו של עולם', מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ג סעיף ט'.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד 'מעשה מרכבה' ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ' חשון תשמ"ח: "לימוד מעשה מרכבה '''וכיוצא בזה באוניברסיטה''' וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב"ד". המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב"ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ'הלכות יסודי התורה' שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ד, התוועדויות חלק ג' עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.

בנוגע ללשון חז"ל "דבר גדול - מעשה מרכבה", מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא 'דבר גדול' היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב"ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד"ה 'בהעלותך את הנרות', קונטרס ט"ו סיון תנש"א.}}.

כאשר ד"ר מאוניברסיטה שאל את הרבי על לימוד מעשה מרכבה ב[[אוניברסיטה]], השיב לו הרבי שבוודאי אין לזה מקום בשם חב"ד, ובנוגע לעצם השאלה האם הדבר מותר - יש לשאול בית דין ירא שמים, ולדאוג שיתנו את הפסק דין בכתב{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה משפחת קדנר, עמוד 2].}}.

==במחשבת היהדות==
על אף האיסור לעסוק ברבים בלימוד מעשה מרכבה, לאורך הדורות התייחסו גדולי ישראל רבים לפרטי הענינים דמעשה מרכבה וביארו אותם.

הראשון שעסק בהבלטה בביאור מעשה מרכבה הוא [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]]{{הערה|חלק ג' פרק א' ואילך.}}, ובדורות מאוחרים יותר התבארו פרטים נוספים גם בספר [[עבודת הקודש]]{{הערה|חלק ד' פרק י"ט.}}.

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}.

מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: "אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך". ופירש רש"י: "אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר". נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו', בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם העשייה]]{{הערה|ספר המאמר עטר"ת עמוד תפו.}} וישעיה ראה את המרכבה של [[עולם הבריאה]] שלכן הוא ראה את הכרובים והשרפים עצמם ולא רק 'דמות' שלהם, ואילו יחזקאל ראה רק את המרכבה של [[עולם היצירה]]{{הערה|מאמר 'להבין ענין מתן תורה', ליל א' דחג השבועות תשט"ו.}}, אך יחד עם זה יש בה מעלה מסויימת על מרכבת ישעיה{{הערה|שלכן היא נזכרת בכתובים לאחר מרכבת ישעיה. ראו שיחת אחרון של פסח תש"ן, התוועדויות ח"ג עמוד 66.}}.

תחלת הנבואה היא בשלוש הדרגות המהוות את המקור לשלוש הקליפות הטמאות: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה. . עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת"{{הערה|תניא סוף פרק ו'. וכן בלקוטי תורה פרשת חוקת (כ, א) קדושי (כט, ג). וכנגד שלוש דרגות אלו נזכרו בהתגלות לאליהו הנביא ג' מדרגות של משרתים: "והנה ה' עבר ורוח גדולה. . ואחר הרוח רעש. . ואחר הרעש אש". וראה בפניני התניא חלק א' עמוד 161, ששלושת דרגות אלו הם כנגד שלושת הקוים דימין שמאל ואמצע, חסד גבורה תפארת. וכפי שזה משתקף גם במשלים של דרגות אלו, שענן ענינו הוא [[מים]] וחסד, המשכה מלמעלה למטה, אש ענינו גבורה והעלאה מלמטה למעלה, ורוח ענינה הוא קו האמצעי המאחד אש ומים (כפי שזה מתבטא גם בכך שדווקא באמצעות האויר יכולה האש להבעיר את המים, היינו שהרוח פועלת איחוד בין האש והמים).}}, ובדרגה המהווה את המקור ל[[קליפת נוגה]] המעורבת מטוב ורע: "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"{{הערה|שהרי פשטות תיבת 'נוגה' הוא אור, המורה על כך שבדרגה זו מעורב אור וחושך, טוב ורע.}}.

במרכבת יחזקאל, מוזכרים חיות ואופנים, עליהם מוסבר בחסידות שהם עושים רעש גדול כמו שנאמר "קול כנפיהם כקול [[מים]] רבים", היות והביטול שלהם לאלוקות אינו ביטול במציאות, ומצד העדר ההשגה שלהם באלוקות יש בהם התפעלות גדולה מהאלוקות שהם משיגים.

הברואים המוזכרים במעשה מרכבה הם אריה שור נשר ואדם, שהם מקור החיות הרוחני של כל הברואים בעולם, ש'פני אריה' הוא השורש הרוחני לאריה שלמטה שהוא 'המלך שבחיות', ו	פני שור' הוא השורש הרוחני לכל הבהמות שלמטה, ו'פני נשר' הוא השורש לכל העופות{{הערה|וראה שיחת ר"ח חשון תשמ"ו (התוועדויות ח"א עמוד 497) שתמה מדוע אין פני דג במרכבה העליונה.}}, והחיות והבהמות הם בבחינת [[גבורה]] כמו שכתוב "בוערות כמראה הלפידים", שלכן גם כל החיות והבהמות שהשתלשלו מהם הם בבחינת גבורה{{הערה|לקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, סוף עמוד ג.}}.

על תוכן הלשון 'מעשה מרכבה'{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי 'מרכבה'.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב"ה.

===הלימוד ממעשה מרכבה===
בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}.

מהלשון 'דמות חיות' החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על "דמות אדם להנה", הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}.

בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפוב]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.

==לקריאה נוספת==
*ספר הליקוטים - [[דא"ח]] צמח צדק, ערך 'מרכבה' עמוד א'תקל
*[[דוד אולידורט]], '''מעשה מרכבה במשנת חב"ד''', גליון 'באור החסידות' סיון תשנ"ו עמוד 6
*תורה אור פרשת יתרו
*לקוטי תורה פרשת האזינו
*לקוטי שיחות חלק ל"ג, שיחה לחג השבועות

{{יחזקאל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:המרכבה]]