עריכת הדף "מעיין"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
על פי זה יש לבאר הדין שפסק [[הרמב"ם]] בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | על פי זה יש לבאר הדין שפסק [[הרמב"ם]] בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | ||
יש ענינים שמותרים להדיוט | יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם{{הערה|1=כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי}} אוסר דבר שאינו שלו{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות עבודה זרה פ"ח ה"א.}}. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם{{הערה|1= הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.}} ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא{{הערה|1=ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".}}, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"{{הערה|1=מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.}}. | ||
ובהלכה שלאח"ז{{הערה|1=(פ"ד) ה"ז.}} פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. | ובהלכה שלאח"ז{{הערה|1=(פ"ד) ה"ז.}} פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. |