עריכת הדף "מסכת שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. | מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. | ||
שואלת הגמרא: האם | שואלת הגמרא: האם יתכן שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת [[בגד]] מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות. | ||
השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת [[בגד]] כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון. | השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת [[בגד]] כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון. | ||