עריכת הדף "מסכת סוכה"

[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סוכות בירושלים]]

[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=2&format=pdf '''מסכת סוכה'''] עוסקת בדיני [[חג הסוכות]] והן: [[מצות סוכה|הסוכה]], [[ארבעת המינים]], ו[[ניסוך המים]].
==ביאורי הרבי==
=== עיקר מהות הסוכה - לצל ===

[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|1=ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}: 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ [[מצרים]]. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו}}. 

[[הרבי]] מקשה מה היא הוספת אדמו"ר הזקן על לשון הטור "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש". לכאורה זה שהיו "לצל" נכלל במה שכתב "לבל יכה בהם שרב ושמש", ומאי מוסיף במ"ש "לצל". על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף אדמו"ר הזקן על לשון הטור - "ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות העשויות לצל", ותיבות אלו "העשויות לצל" לא מופיעים בטור.

הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה מצוות סוכהוו ב"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל", אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה", הרי גדרה ומהותה של סוכה{{הערה|דמצוה. - הרבי}} הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל.

הרבי הוסיף{{הערה|קטע זה הוא בסוגריים מרובעים בספרי הליקוטי שיחות.}}, כי יש לומר, שענין זה הוא מהחילוקים להלכה בין שתי הדיעות, אם "בסוכות הושבתי" היינו "סוכות ממש" או "ענני כבוד": להדיעה שהיו "סוכות ממש", עיקר גדר סוכה הוא דירת עראי, על דרך הסוכות שעשו ישראל במדבר, שהיו "דירת עראי"; מה שאין כן להדיעה שהם "ענני כבוד", הסוכות שאנו עושין הם זכר רק לפרט זה שבענני הכבוד, "שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" ולכן גדרה של
סוכה הוא מה שהיא עשויה לצל".

יסוד זה מפורש בלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.}} שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו"'.

למרות שבגמרא עצמה{{הערה|1=מסכת סוכה ח, ב.}} נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל אדמו"ר הזקן כותב שזהו תנאי בכל סוכה, ועד שכוונת עשייתה צריכה להיות אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת" - "להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות", או אפילו שתהיה "גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר"{{הערה|אף שמפורש בכתוב" שזהו ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".}} - כי לדעת אדמו"ר הזקן, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהיה עשוי' לצל בלבד כמו ענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל".

=== צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא ===

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:{{ציטוטון|ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}} לכאורה אינו מובן הוספת אדמו"ר הזקן תיבת '''לצל'''{{הערה|"לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}}, למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" כנ"ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" היה מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל".

הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - על דבר ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערה|בהאדם.}} שרב ושמש".

בזאת הרבי מבאר את דברי אדמו"ר הזקן בדין צלתה מרובה מחמתה, וז"ל: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי ש[[החמה]] הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך ונמצא שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה. אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין כשרה לפי שידוע שלמעלה בסכך האויר הוא מועט מן הסיכוך וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה והרי זה סכך גמור}}.

בדבריו, ישנה לכאורה סתירה. מדבריו בדין הראשון יוצא שמצד זה שהצל והחמה שוין היה צריך להיות סוכה כשרה, והטעם שאנו פוסלים את הסוכה, הוא רק משום "שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה", ואילו מדבריו בדין השני יוצא להיפך שאם הצל והחמה שוין אין זה מספיק להכשיר הסוכה, וזה שה סוכה כשירה כשהם שווין למטה הוא רק משום "שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה".

בנוסף, לשונו של אדמו"ר הזקן שם ד"אם למטה.. חמתה וצלתה שוין כשרה לפי.. שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה, וה"ז סכך גמור" הוא לכאורה אריכות מיותר, ולמה לא מספיק הטעם ש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה"?

על פי הנ"ל הרבי מבאר, ששיעור סכך "למעלה" ושיעור סכך "למטה" הם שני דינים שונים: 

1. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול;

2. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' אדמו"ר הזקן.{{הערה|וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", מה שאין כן אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה על כל פנים לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".}}

=== דין הסוכה אם מצד הסכך צלתו מרובה מחמתו, ומצד הצל - ההיפך ===

בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש אדמו"ר הזקן שהסוכה היא "לצל" כנ"ל, כוונתו לרמז, שעיקר גדר הסוכה אינו זה שאצל האדם אסור להיות מצב של "חמתה מרובה מצלתה"{{הערה|ע"ד "בל יכה בהם שרב ושמש", - הרבי.}} אלא החיוב זה שהסכך יהיה עשוי "לצל", "צלתה מרובה מחמתה". 

בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה" עי"ז "שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך", ונמצא שלמעלה יש "סכך גמור", אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה. 

באופן זה, לכאורה היה מסתבר לומר, שמכיון שיש פסול בהסוכה, אם כן מה מועיל זה שיש למעלה "סכך גמור". אבל על פי הנ"ל - שעיקר גדר הסוכה הוא מה שהסכך יהיה עשוי "לצל", יש לומר, שאם למעלה יש "סכך גמור", אין מתחשבים בהנעשה למטה בקרקעית הסוכה: דרק כשלמעלה הם שווין ואין כאן "סכך גמור" אזי הסוכה פסולה כשלמטה חמתה מרובה מצלתה, אבל אם למעלה יש "סכר גמור", אין משנה לנו מה שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה{{הערה|היינו הסכך. - הרבי.}} "עשויה לצל".

=== ביאורים נוספים ===
*'''ח ב.''' והיא שתהא עשויה לצל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=155 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)]

*'''יא ב.''' ענני כבוד היו דברי [[רבי אליעזר]], [[רבי עקיבא]] אומר סוכות ממש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=155 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)]

*'''יד ב.''' הפכם על צידיהן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=62 שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' יח (עמ' 62)]

*'''כח א.''' הויות [[אביי]] ו[[רבא]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*'''כח ב.''' אוכל ושותה ומטייל ב[[סוכה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=237&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמב עמ' (237)]

*'''כט א.''' בשביל ארבעה דברים חמה לוקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=20&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 7 (עמ' 20)]

*'''לב ב.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)]

*'''נב ב.''' [[רש"י]] ד"ה וכהן צדק. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)]

*'''נג ב.''' אמר [[רבי יהושע בן חנניא]], כשהיינו שמחין כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=64baf3b4-a87a-473e-b6ca-93af4c653b2e&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=285 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 272 (עמ' 285)]

*'''נג ב.''' מנמנמי אכתפי דאהדדי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=239&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמד (עמ' 239)]

*'''נד ב.''' רש"י ד"ה ערב הפסח. וכל כת וכת כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''נו ב.''' אוי לרשע ואוי לשכנו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]

*'''נב ב.''' ארבעה מתחרט עליהן [[הקב"ה]] שבראם... [[גלות]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=6d115d29-6a92-4bd1-99a4-31de663be904&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=183 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 167 (עמ' 183)]

==ביאורי נשיאי חב"ד==

{{צצ|144|עמודים=ע-146}}
{{הערות שוליים}}
{{פסקה חסרה}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:סוכות]]