עריכת הדף "מסכת נדרים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | ||
| − | למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של | + | למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}} |
כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי. | בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי. | ||
| − | משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם | + | משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו. |
===נזיפה=== | ===נזיפה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[נזיפה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[נזיפה]]}} | ||
