| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות]]
| | {{שס}} |
| '''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.
| | ''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר. |
| | |
| מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניה בן עקשיא]]: רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]].
| |
| | |
| בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]].
| |
|
| |
|
| ==אודות המסכת==
| | [[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק ל[[שבת]]. |
| ===שם המסכת===
| |
| לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:
| |
|
| |
|
| א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם '''אבות''' ל[[מצווה|מצוות]], דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.
| | בשבתות הקיץ הי' מבאר [[אדמו"ר שליט"א]] בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. |
|
| |
|
| ב. "מפני שנסדרו הנה דברי '''אבות''' הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".
| | == ביאורים במסכת == |
| | == נידוי == |
| | במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. |
|
| |
|
| ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב ב[[תורה]], ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה{{הערה|בשם [[הגר"א]].}}.
| | הרבי מקשה {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". |
|
| |
|
| ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע 'אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה{{הערה|פירוש התוספות יום טוב.}}.
| | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא בבא מציעא {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכני את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו העולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. |
|
| |
|
| בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע).
| | בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם. |
|
| |
|
| ===חשיבות המסכת=== | | רבי יהושע בן לוי מסייג את דבריו, שלא תחשוב שזהו כל מעלותיה של התורה, אלא "ואומר אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" כי מי שלומד את התורה מזכך את גופו את מהגשמיות ולועלות לגן עדן, להשתחרר מהחומריות ולעשות לו דירה בתחתונים, ולא עוד אלא שהרי הוא מתעלה ומגיע למעלה העליונה ביותר השייכת במציאות לבן אנוש, הכללת המדריגות של בן עם עבד יחדיו. |
| לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.
| | === ביאורי הרבי === |
| | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] |
|
| |
|
| הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות{{הערה|1=הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם
| | *'''פ"א מי"ב.''' אוהב את הבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=41&hilite= לקוטי שיחות ח"ב עמ' 315 (עמ' 31)] |
| ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16197&CategoryID=2493 המסכת שמגדירה את הש"ס כולו]).}}.
| |
|
| |
|
| ==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ==
| | *'''פ"ב מ"ט.''' חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214)] |
| '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג [[חב"ד]] (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה{{הערה|בעדות אחרות המסכת נאמרת מ[[פסח]] ועד [[חג]] ה[[שבועות]] בלבד}}, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. | |
|
| |
|
| שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.
| | *'''פ"ג מ"ח.''' כל השוכח דבר אחד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=36 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)] |
|
| |
|
| טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.
| | *'''פ"ד מ"ו.''' כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=52 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52)] |
| | |
| הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה. הובא והתבאר בהתוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 461.}}{{הערה|[[שנה|בשנה]] [[מעוברת]] הסדר אינו כך}}.
| |
| | |
| בנוגע לאמירת פרקי אבות בקביעות שחלה [[שבת אסרו חג פסח]] ויוצרת הפרש בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, התפשט המנהג בין חסידי חב"ד להשתוות עם בני חו"ל{{הערה|ראו בהרחבה בפיסקה [[שבת אסרו חג פסח#פרקי אבות]].}}.
| |
| | |
| ===הוראות הרבי===
| |
| [[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א]]]]
| |
| לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג:
| |
| א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט ל[[תמימים]]{{הערה|שם=נשא נא|ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.}}.
| |
| | |
| ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר [[תוספות יום טוב]] ו[[רבינו עובדיה מברטנורא]]{{הערה|שם=נשא נא}}.
| |
| | |
| ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.}}.
| |
| | |
| ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע{{הערה|שם=נשא נא}}.
| |
| | |
| ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.}}.
| |
| | |
| הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.}}.
| |
|
| |
|
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| *[[ביאורים לפרקי אבות]] - מאת [[הרבי]]
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים==
| | *[[פרקי אבות (מנהגים)|מנהגי אמירת פרקי אבות]] |
| * הרב מנחם מענדל הראל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68353 הקשר בין פרקי אבות לגאולה], ל [[ניסן]] ה'תשע"ב - {{אינפו}} | |
| *'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ המשמעות של פרקי אבות]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)
| |
|
| |
|
| ===ביאורי הרבי===
| |
| *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] - {{הב}}
| |
| *'''פ"א מי"ב:''' אוהב את הבריות - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=41&hilite= לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31)] - {{הב}}
| |
| *'''פ"ב מ"ט:''' חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=214 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214)] - {{הב}}
| |
| *'''פ"ג מ"ח:''' כל השוכח דבר אחד..." [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=36 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)] - {{הב}}
| |
| *'''פ"ד מ"ו:''' "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=52 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52)] - {{הב}}
| |
| *'''פ"ו מ"ב:''' "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - [[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592] - {{הב}}
| |
| *[[משה שילת]], '''שווה לכל נפש - ביאורים מעובדים מהרבי על מסכת אבות: [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkeyhakdama.pdf הקדמה] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayA.pdf פרק א'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayB.pdf פרק ב'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayC.pdf פרק ג'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayD.pdf פרק ד'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayE.pdf פרק ה'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayF.pdf פרק ו']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] {{PDF}}
| |
|
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{שס}}
| |
| [[קטגוריה:ש"ס]] | | [[קטגוריה:ש"ס]] |