עריכת הדף "
מניין בני ישראל
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
בתשע הזדמנויות במהלך ההיסטוריה היהודית '''נמנו בני ישראל''' מתוך חביבותם לפני ה' ולצרכי השעה. '''המניין העשירי''' יתקיים [[לעתיד לבוא]] על ידי [[מלך המשיח]] או על ידי [[הקב"ה]] עצמו{{הערה|תנחומא תשא ט. במדבר רבה פ"ב, יא. ילקוט שמעוני ריש פרשת כי תשא.}}. ==עשרת המניינים== במדרשי חז"ל מובא ש[[בני ישראל]] נמנו עשר פעמים והם{{הערה|המניין דלהלן הוא המובא בבמדבר רבה פ"ב יא. אך בתנחומא (תשא ט.) השלישי והרביעי הם: "ואחד בחומש הפקודים, אחד במרגלים".}}: #כשבני ישראל ירדו [[מצרים|מצרימה]], (דברים י, כב): "בשבעים נפש ירדו". #כשבני ישראל [[יציאת מצרים|עלו ממצרים]] (שמות יב, לז): "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי". #בקשר עם [[חטא העגל]] (שמות ל, יב): "כי תשא את ראש בני ישראל". #במסע הדגלים בתחילת [[ספר במדבר]] הנקרא בשל כך 'חומש הפקודים'. #בימי יהושע בחלוקת הארץ, הציווי ב[[פרשת פינחס]] (במדבר כו, א). #בימי [[שאול המלך]] (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים". #בימי שאול המלך (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק". #בימי [[דוד המלך]] (שמואל ב כד, ט): "ויתן יואב את מספר מפקד העם". #בעלייתם מן הגולה בימי [[עזרא]] (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא". #[[לעתיד לבוא]] (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה". ==המניין העשירי== המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: "אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה היו בני אדם סופרים אתכם, אבל לעולם הבא אני אספור אתכם".}}. בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן מהמפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות בלק]] אות ד.}}. ==עניין המניין== ===העניין הכללי במניין=== המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|שם=רש"י|רש"י במדבר א, א.}}. בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל ההלכתי{{הערה|ביצה ג, ב. שולחן ערוך יורה דעה סימן קי סעיף א.}}: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני ישראל "דבר שבמניין", ועל כן אין הם יכולים להתבטל לעולם. [[הרבי]] מבאר שהמניין בא לבטא את החשיבות הרוחנית של בני ישראל גם בתוך העולם הגשמי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד, עמ' 1019.}}. ===המניין לצרכי השעה=== בנוסף לעניין הכללי במניין, נמנו בני ישראל מתוך חביבותם לפני ה' ולצרכי השעה כדלהלן: המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב". המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}. המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}. המניין החמישי ב[[פרשת פנחס]] התרחש לאחר המגיפה שפקדה את בני ישראל לאחר שחטאו בבנות מדיין, וגם כאן מובא "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותם לידי מניין הנותרות". עניין נוסף, שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונמסרו לידיו של [[משה רבינו]] נמסרו במניין, וכאן שהוא מחזיר אותם קודם פטירתו, מחזירם במניין{{הערה|רש"י במדבר כו, א.}}. ==צורת המניין== ===מי הנמנים=== במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה את הבנים והבנות והנכדים של [[יעקב אבינו]] בכל הגילאים (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). במניין השני ביציאתם ממצרים נמנו הגברים בלבד ללא הטף והנשים. במניין השלישי והרביעי, שהיו שניהם בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה ה' את משה רבינו לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד נערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים. גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צווי ה', אלא שבשונה מהמפקד הכללי נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה{{הערה|כך גם הבכורים נמנו מבן חודש ומעלה.}}. כך גם במניין החמישי שהתקיים על פי ציווי ה' לאחר המגיפה המסופרת בסוף [[פרשת בלק]], כאשר משה רבינו מעביר את שרביט ההנהגה ל[[יהושע]], נמנו מבן עשרים שנה ומעלה. ===במה מנו=== במניין השלישי, שהיה אחרי [[חטא העגל]] בפרשת [[כי תשא]] נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". כלומר, שבאמצעות גביית [[מחצית השקל]] מכל אחד מהנמנים, בדרך עקיפה של מניין המטבעות, המונים יידעו גם את מספר האנשים מבני ישראל, כך לא תשלוט בנמנים [[עין הרע]]. גם שנים רבות לאחר מכן, כש[[שאול המלך]] ביקש לדעת כמה חיילים מונה צבאו, הוא השתמש בשיטה דומה, הוא ביקש מכל חייל לגשת אל דיר הכבשים של המלך ולהביא טלה אחד, וכשספר את הטלאים ידע את מספרם של חייליו. על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}. בגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|יומא כב, ב.}} מובאת השלכה מעשית מכך ששאול המלך ספר את אנשיו באמצעות טלאים; שהיו סופרים ב[[בית המקדש]] את אצבעות ה[[כהן|כהנים]] ולא את הכהנים עצמם. הגמרא מוסיפה "אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה .. כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר". ולכן נוהגים כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה, לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק "הושיעה את עמך וגו'" הכולל עשרה תיבות וכדומה. ===מניין שבט לוי=== [[שבט לוי]] נמנה על פי ציווי ה' בנפרד משאר בני ישראל: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|במדבר א, מט.}}. הסיבה לכך היא, כפי שמובא במדרש{{הערה|במדבר רבה א, יב.}} "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". הסבר נוסף שצפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, ולכן הוציא ממניין זה את הלווים שלא חטאו ב[[חטא העגל]]. בשונה משאר השבטים שנמנו מגיל 20, במניין שבט לוי נמנו החל מגיל חודש ימים: "מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם"{{הערה|במדבר ג, טו.}}. הסיבה לכך, דרשו חז"ל, כי למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנמנתה יוכבד בת לוי בלידתה בין החומות בכניסה למצרים בכלל השבעים נפש שירדו מצרימה{{הערה|הובא ברש"י במדבר ג, טו.}}. ==ראו גם== *[[השירה העשירית]] ==קישורים חיצוניים== *[http://chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=648&CategoryID=78 דבר ספור לא מתבטל] שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1527601 מדוע אסור לספור יהודים] באתר בית חב"ד {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף