עריכת הדף "מניין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==המקור למניין== | ==המקור למניין== | ||
| − | [[קובץ:שליח ציבור.jpeg | + | [[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כ[[שליח ציבור]] במניין שמתקיים ב[[זאל הגדול]]]] |
המשנה ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|משנה מגילה פרק ד' משנה ג'}} אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | המשנה ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|משנה מגילה פרק ד' משנה ג'}} אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | ||
בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}". | בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}". | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | [[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | ||
| − | ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול | + | ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול להגיד את תפילת ההלל בראשי חודשים ובחגים בציבור. |
כאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}. | כאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}. | ||
| − | |||
| − | |||
==מצוות המצריכות מניין== | ==מצוות המצריכות מניין== | ||
| שורה 50: | שורה 48: | ||
==תנאי קיום המניין== | ==תנאי קיום המניין== | ||
| − | [[קובץ:מניין חצרות.jpg|ממוזער|" | + | [[קובץ:מניין חצרות.jpg|ממוזער|"מניין חצרות" ב[[כפר חב"ד]]]] |
האנשים המצטרפים למניין: | האנשים המצטרפים למניין: | ||
| שורה 65: | שורה 63: | ||
כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | ||
בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים. | בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים. | ||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 78: | שורה 74: | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-15-E.pdf חשיבות התפילה בציבור]''', גליון מבית ההוראה ניסן תשפ"ב, עמודים 13-15 | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-15-E.pdf חשיבות התפילה בציבור]''', גליון מבית ההוראה ניסן תשפ"ב, עמודים 13-15 | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1omNS6sm7WD9OjgWW-yLisfriIGFXLc4S/view מה נחשבת תפילה בציבור לשיטת אדמו"ר הזקן?]''', גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 3 | *'''[https://drive.google.com/file/d/1omNS6sm7WD9OjgWW-yLisfriIGFXLc4S/view מה נחשבת תפילה בציבור לשיטת אדמו"ר הזקן?]''', גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 3 | ||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
| − | |||
