עריכת הדף "מניין"

[[קובץ:מניין.jpg|ממוזער|[[הרבי]] מתפלל במניין מצומצם ב[[זאל הקטן]] יחד עם חברי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]], לפני ביקורו של הראש הממשלה מר [[מנחם בגין]], חורף [[תשל"ז]]]]
'''מניין''' הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמתאסף מניין ה[[שכינה]] שורה על המשתתפים ביתר שאת, וכך ניתן [[תפילה בציבור|להתפלל בציבור]], [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] ולקיים [[מצוות]] המצריכות מניין.

יש חשיבות גדולה ב[[תפילה]], ב[[לימוד תורה]] ובקיום ה[[מצוות]] בציבור. בנוסף, ישנה מעלה מיוחדת ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שבתורה בעשרה{{הערה|בנוגע להתפעלות והשמחה ברגש הלב שעל ידי זה הולכת וגדלה ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח. ש"פ תזריע מצורע ה'תנש"א}}.

==המקור למניין==
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כ[[שליח ציבור]] במניין שמתקיים ב[[זאל הגדול]]]]
המשנה ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|משנה מגילה פרק ד' משנה ג'}} אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה".
בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}".

[[הרבי]] מבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה של מניין דווקא מ[[המרגלים]] החוטאים, כמוסבר בתורת החסידות שהמרגלים היו במדריגה גבוהה מאוד ורצונם היה להמשיך בחיי הקדושה במדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם ומדאגות הפרנסה. והם חששו מהכניסה לארץ ישראל והצורך להתחיל בחרישה ובזריעה ובשאר העיסוקים שזה יפגע בדבקותם בה'{{הערה|לקוטי שיחות חלק לג, עמוד 85}}.

==תפילה ותורה בציבור==
המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ג' משנה ו'}} אומרת: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלוקים ניצב בעדת א-ל". בלימוד התורה של עשרה אנשים יחדיו הם ממשיכים את השכינה שתשרה ביניהם ובפנימיותם. 

על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

בתפילת הציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים] סה"מ מלוקט ח"ד}}.

הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר.

באגרת הקודש כ"ג [[אדמו"ר הזקן]] מפליא במעלת לימוד התורה וקיום המצוות במניין ומחלק בדברי המשנה באבות בין "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" ש"שכינה שרויה עליהם" לבין דברי המשנה אודות חמשה שלושה שנים ואפילו אחד, שבהם זה עניין של קביעת שכר ולא השראת השכינה כבעשרה.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}.

[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]].

ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול לומר את תפילת ה[[הלל]] בראשי חודשים ובחגים בציבור.

כאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לר' [[שמואל יצחק רייצס]] להתפלל בשלושה - 'מזומן', כשלא מתאפשר לו להתפלל במניין{{הערה|ר' שמואל יצחק סיפר זאת ל[[ר' מענדל]] ו[[ר' מענדל]] סיפר זאת לר' [[חיים דלפין]] ראה וידאו: 'חבד עם הרב חיים דלפין #4 - להתפלל לכהפ עם מזומן' ביוטיוב.}}.

==מצוות המצריכות מניין==
ישנן מצוות ותפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:

*[[קדיש]]
*[[ברכו]]
*[[חזרת הש"ץ|חזרת השליח ציבור]]
*[[קדושה]]
*[[ברכת כהנים]]
*[[קריאת התורה]]
*[[שבע ברכות]]
*הזכרת שם ה' בנוסח ה[[זימון]].
*אמירת [[י"ג מידות הרחמים]] בסדר התחנון.

ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. מהם: ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים לווית המת והתרת נדרים.

בסדר ה[[סליחות]] ישנם קטעי תפילה שנכתבו ב[[ארמית]] כגון מחי ומסי ועוד, בקשות אלו נאמרות בצבור בלבד כי אין המלאכים נזקקים ללשון ארמית שמגונה בעיניהם, אבל בציבור הקב"ה בעצמו מקבל תפילתם{{הערה|שו"ע או"ח קא, ד ובמגן אברהם שם}}.

==תנאי קיום המניין==
[[קובץ:מניין חצרות.jpg|ממוזער|"[[מנייני חצרות|מניין חצרות]]" ב[[כפר חב"ד]] בתקופת הקורונה]]
האנשים המצטרפים למניין:

למניין מצטרפים רק יהודים גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין. כמו כן במקרים יוצאי דופן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים למניין כאדם מנודה או חוטא וכדומה.

כמו כן אישה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבור.

בברכת הזימון בעשרה שבברכת המזון, ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והיא משום הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן, נשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.

הצירוף למניין: כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, המשתתפים צריכים לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.

לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה{{הערה|בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ורבים מחסידי חב"ד התפללו דרך חצרות בתיהם בהיתרם של רבני חב"ד.}}.

כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים.
בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים.

בנוגע לצירוף יהודים שאינם שומרי שבת למניין, השיב הרבי שכל עוד ואין עדים כשרים על פי דין שמעידים על כך, הרי שאין מניעה לצרף אותם למניין{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג].}}.

==ראו גם==
*[[בית הכנסת]]
*[[שליח ציבור]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2938&CategoryID=841 תפילה באריכות ובציבור בתורת רבותינו נשיאנו] הרב יוסף שמחה גינזבורג. התקשרות גיליון 615
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד 
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-15-E.pdf חשיבות התפילה בציבור]''', גליון מבית ההוראה ניסן תשפ"ב, עמודים 13-15
*'''[https://drive.google.com/file/d/1omNS6sm7WD9OjgWW-yLisfriIGFXLc4S/view מה נחשבת תפילה בציבור לשיטת אדמו"ר הזקן?]''', גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 3
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_19.html תפילה בציבור או תפילה באריכות? הרבי הריי"צ משיב לטענות נגד תקנתו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view תפילה בציבור או קריאת התורה - מה עדיף?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 145

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת]]