| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:מצבת ר' מנדל מויטבסק.jpg|250px||ממוזער|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] | + | [[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] |
| − | רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' (לעיתים נקרא רמ"מ '''מהורודוק''') ([[ת"צ]]-[[תקמ"ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות [[ליטא]] ו[[רוסיה]] הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | + | רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' נולד בויטבסק בשנת [[ת"צ]] (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעש"ט]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע. |
| − | | |
| − | אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.
| |
| − | | |
| − | == תולדות חיים ==
| |
| − | רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.
| |
| | | | |
| | את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. | | את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. |
| | | | |
| − | בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].
| + | אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. |
| − | | |
| − | ==אדמו"ר הזקן והאדמו"ר מהורודוק==
| |
| − | | |
| − | לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד. ומעין זה בשיחת ש"פ לך לך תשי"א. אבל בשיחת ש"פ פקודי תשמ"א מבאר שסוג הנשיאות של רבי מנחם מענדל הוא שונה מהנשיאות של נשיאי חב"ד, בדוגמת [[מלכי ישראל]] ביחס למלכי [[בית דוד]].}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].
| |
| − | | |
| − | כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.}}.
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]].
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה ב[[ליטא]] ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].
| |
| − | | |
| − | == בארץ ישראל ==
| |
| − | | |
| − | בחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש.
| |
| − | | |
| − | הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]].
| |
| − | | |
| − | אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו"ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.
| |
| | | | |
| − | == פטירתו ==
| + | בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו. |
| − | [[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבתו המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]] | |
| − | לפני [[הסתלקות]]ו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.
| |
| | | | |
| − | נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].
| + | רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. |
| | | | |
| − | ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}
| |
| | | | |
| − | == לאחר הסתלקותו ==
| + | אדמו"ר הזקן היה חסידות תקופה מסוימת, לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. |
| − | לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}.
| |
| | | | |
| − | [[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | + | בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, יחד עם האדמ"ור הזקן . באמצע הדרך חזר בו האדמ"ור ומנחם מנדל עלה לארץ יחד עם רבי אברהם מקאליסק. ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש. |
| | | | |
| − | הרבי הצמח צדק גם הרבה בשבחו, ואמר ש'''"כשמדברים על רבי מענדילי צריכים להדליק הרבה נרות, כי הוא היה צדיק אמיתי ואור אמת"'''{{הערה|1="[[סיפורי חסידים]]" לרב [[שלמה יוסף זוין]], על התורה, ע' 561.}}
| + | הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין . לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר,וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה. |
| | + | |
| | + | אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות.כאשר האדמור הזקן היה אוסף הכספים בחוץ לארץ עבורם . |
| | | | |
| − | == ספריו ==
| + | נפטר ביום ב', [[ר"ח אייר תקמ"ח]] (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]]. |
| − | [[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']]
| |
| − | *'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע"ד).
| |
| − | *'''[https://hebrewbooks.org/3681 פרי עץ]''' (ז'יטומיר תרל"ד).
| |
| − | *'''[https://beta.hebrewbooks.org/3709 לקוטי אמרים]''' (לבוב תרע"א).
| |
| | | | |
| − | ==ניגוניו== | + | לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תקמ"ח שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..." המודפסת בפרק כ"ז באגרת הקדש שבספר ה[[תניא]]. |
| − | *[[ניגון השתפכות הנפש]]
| + | ==ספריו== |
| | | | |
| − | ==לקריאה נוספת==
| + | *"[[פרי הארץ]]" (קאפוסט תקע"ד), |
| − | *[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו. | + | *"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד) |
| − | *'''צדיק אמיתי ואיש אמת''', מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ"א עמוד 18 | + | *ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א). |
| | | | |
| − | == קישורים חיצוניים ==
| |
| − | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54172 חסידים על קברו בטבריה] {{אינפו}}
| |
| | | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| + | ==ספר תולדותיו== |
| | + | הסופר ר' מנחם זיגלבוים הוציא לאור ספר על תולדות חייו, לאחר שהפרקים פורסמו בעיתון [[בית משיח]] |
| | | | |
| − | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | + | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |
| − | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | |
| − | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
| |
