עריכת הדף "מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)''' ([[תרכ"ט]]-[[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה המלמד החסידי הראשון ב'[[תלמוד תורה|חיידר]]' שהוקם לצד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד ב[[שצעדרין]]. | |||
הרב '''מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)''' ([[תרכ"ט]] - [[ט' | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 6: | ||
עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום). | עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום). | ||
בשנת [[תרס"ו]] נוסד | בשנת [[תרס"ו]] נוסד בעיירה ה'[[תלמוד תורה|חיידר]]' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב [[אברהם פריז]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ו[[אריה לייב שיינין]]. | ||
טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא"). | טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא"). | ||
בהזדמנות אחרת התבטא עליו | בהזדמנות אחרת התבטא עליו אדמו"ר הרש"ב במהלך חגיגת [[שמחת תורה]] שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם [[הגאון מוילנא]] ללמוד את [[ספר התניא]]. | ||
ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו. | ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו. | ||
בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי | בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי הק.ג.ב. פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל. | ||
עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. | עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, הרב | *חתנו, הרב יעקב אייזיק באלאנטער | ||
*חתנו, הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] - רבה האחרון של [[שצעדרין]] | *חתנו, הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] - רבה האחרון של [[שצעדרין]] | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:ליובאוויטש: אישים]] | |||
[[קטגוריה:שצעדרין: אישים]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||