עריכת הדף "מנורת הזהב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:מנורת זהב.jpg|left|thumb|250px|חנוכית זהב בעל קנים מרובעים מתוך דגם הרב [[ישראל דב לבנוני]]]] | |||
[[ | |||
'''המנורה''' | '''המנורה''' עמדה בדרום אוהל מועד, ובבית המקדש - בקודש, מול השולחן. | ||
== מידות המנורה במשכן == | == מידות המנורה במשכן == | ||
[[ | [[תמונה:מנורה רמבם.jpg|left|thumb|250px|איור המנורה בספר משנה תורה בכתב ידו של [[הרמב"ם]]]] | ||
אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | ||
== תיאור המנורה == | == תיאור המנורה == | ||
[[ | [[תמונה:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|left|thumb|250px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]] | ||
המנורה וכל חלקיה נעשו ממקשה אחת זהב טהור | המנורה וכל חלקיה נעשו ממקשה אחת זהב טהור. | ||
המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, | משקל המנורה וכל חלקיה - כיכר זהב טהור (57.6 ק"ג). גובה המנורה - 18 [[טפחים]], אורך המנורה (למעלה בין הנרות הקיצוניים) - 12 טפחים. (לדעת "שלטי הגיבורים" - 9 טפחים). | ||
המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, שמן זית זך ופתילות (שנעשו מבלאי בגדי הכהנים). | |||
== תבנית מקשת המנורה == | == תבנית מקשת המנורה == | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים. | במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים. | ||
בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת | בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת רש"י הירך היתה כמין תיבה, לדעת ר' אברהם בן הרמב"ם הירך היתה עגולה, לדעת הילקוט שמעוני (קס"ט) הירך היתה מרובעת, ב"כל-בו" צויר הירך כתיבה בעלת שמונה דפנות. | ||
== הקנה האמצעי == | == הקנה האמצעי == | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים. | תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים. | ||
בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" - לפי התוספות). (לדעת | בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" - לפי התוספות). (לדעת רש"י כל אחד מהם פנה לכוון אחר<REF>[[מנחות]] כח:.</REF>. הקנה המשיך ועלה חלק עד למרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח. | ||
בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. | בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו 2 הקנים האמצעיים (הבינוניים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. | בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו 2 הקנים האמצעיים (הבינוניים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. | ||
מכפתור זה התפצלו 2 הקנים הפנימיים (הקצרים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור 2 טפחים חלק. ולאחר מכן חוטבו בקנה, זה למעלה מזה: שלשה גביעים, כפתור ופרח שגובהם יחד - 3 טפחים ("מעשה חושב" - לפי תוספות). (בדעת | מכפתור זה התפצלו 2 הקנים הפנימיים (הקצרים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור 2 טפחים חלק. ולאחר מכן חוטבו בקנה, זה למעלה מזה: שלשה גביעים, כפתור ופרח שגובהם יחד - 3 טפחים ("מעשה חושב" - לפי תוספות). (בדעת רש"י נחלקו: "מעשה חושב" סובר שלפי רש"י האמור במנחות כח :, בטפח העליון היה גביע כפתור ופרח כל אחד לצד אחר. "ספר הזכרון" סובר שלפי לשון רש"י בחומש, "שלשה גביעים בולטים". דהיינו, רק הגביעים בלטו כל גביע לצד אחר). | ||
סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה - 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. | סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה - 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. | ||
== קני המנורה == | == קני המנורה == | ||
ששת [[קני המנורה]] התפצלו מן הכפתורים שבקנה האמצעי, שלשה מימין ושלשה משמאל. | |||
גובה ראש הקנים היה כגובה ראש הקנה האמצעי. כלומר, 2 הקנים החיצוניים (התחתונים) היו ארוכים, 2 הקנים האמצעיים היו בינוניים, 2 הקנים הפנימיים (העליונים) היו קצרים. | גובה ראש הקנים היה כגובה ראש הקנה האמצעי. כלומר, 2 הקנים החיצוניים (התחתונים) היו ארוכים, 2 הקנים האמצעיים היו בינוניים, 2 הקנים הפנימיים (העליונים) היו קצרים. | ||
| שורה 54: | שורה 52: | ||
בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי. | בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי. | ||
מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת | מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת רש"י ו[[הרמב"ם]]{{הערה|כפי שהעיד ר"א בנו}}, שששת הקנים עלו באלכסון. | ||
== הגביעים == | |||
במנורה חוטבו לקישוט 22 גביעים: 3 גביעים בכל קנה מששת הקנים, ועוד ארבעה גביעים בקנה האמצעי. לדעת הרבי הגביעים עמדו כך, שפיהם הרחב כלפי מטה כציור הרמב"ם. דפנות הגביעים היו "משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט בצורת שקדים (רשב"ם, אבן עזרא). (לדעת [[רש"י]], "משוקדים" דהיינו, מצוירים). | |||
== הכפתורים == | == הכפתורים == | ||
| שורה 73: | שורה 70: | ||
== מלקחיה ומחתותיה == | == מלקחיה ומחתותיה == | ||
'''מלקחיה''': לצורך לקיחת הפתילות מתוך ה[[שמן]] וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת [[הרמב"ן]], "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (ה[[רמב"ם]] פסק כדעת [[רבי יהושע בן קרחה]] הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר). | '''מלקחיה''': לצורך לקיחת הפתילות מתוך ה[[שמן]] וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת [[הרמב"ן]], "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (ה[[רמב"ם]] פסק כדעת [[רבי יהושע בן קרחה]] הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר). | ||
'''מחתותיה:''' ה[[כהן]] הטיב את הנרות בכל [[יום]] מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת ה[[רמב"ן]] ו[[אבן עזרא]], "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר). | '''מחתותיה:''' ה[[כהן]] הטיב את הנרות בכל [[יום]] מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת ה[[רמב"ן]] ו[[אבן עזרא]], "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר). | ||
== | == צורת קני המנורה == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}} | |||
בשנת [[תשמ"ב]] ביאר [[הרבי]] אשר קני המנורה הם אלכסונים, והקנים העגולים הגיעו מהרומאים. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | *התמונה של החנוכיה העגולה מאת [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Menora.jpg ויקישיבה] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] | ||