עריכת הדף "מן (לחם מן השמים)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | '''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | ||
שורה 34: | שורה 33: | ||
==ברכתו== | ==ברכתו== | ||
בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין | בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים יברכו עליו 'הנותן לחם מן השמים'. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== |