עריכת הדף "מלך המשיח"

'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות הגאולה השלימה. מלך המשיח הינו נצר למשפחת דוד המלך, שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את בית המקדש, יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית בתורה; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.  

 

חסידי [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל, בקיץ תשנ"א נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.  

התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}

פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}  

פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב הרמב"ן בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח.{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד,ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}} אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}} גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.

ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח.{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}

מפסוק זה הסיק הרמב"ם בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}

פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}

(אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}

אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:  

{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.  

במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|סנהדרין צח, ב}} מעלותיו{{מקור}} זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.(ראה בכל זה להלן)

התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז"ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב}}:{{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}

 

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)}}

בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא רבי יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו הקב״ה שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)  

נחלקו פרשני התלמוד בפירוש דברי רבי הלל: רש"י מפרש את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו.{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}

ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}} אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}

אמנם כל זה הוא דיון בפשט הגמרא אמנם להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק הרמב"ם שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}

המשיח נקרא בשם "משיח"<ref>‏עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.‏</ref> או "[[מלך המשיח]]"‏‏<ref>‏עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.‏</ref>, או "משיח בן דוד"‏‏<ref>‏עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.‏</ref>, או "בן דוד" סתם‏‏<ref>‏עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'‏</ref>

המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד, ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא, א</ref>.

ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.

שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}.

על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}:"הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" אותיות אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהילים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (משא"כ נשמות של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו"ב)).  

*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע).{{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}

*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ו[[פנימיות עתיק]] (מלכות דאין סוף).{{הערה|סידור עם דא"ח שער הל"ג בעומר ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}

 

 

מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר אותיות שמורה על גילוי ללא הגבלות).{{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}

נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.

ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}},

נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].

בעומק יותר עניינו של משיח הוא עצם הנשמה שלמעלה אפי' מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}

{{להשלים}}

על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם".  

וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת הענווה והביטול כעני ורוכב על חמור.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בודאי יהיה עם ענני שמיא).}}

משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]].{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}} והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}

{{פסקה חסרה}}

מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים  

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם בנשמות הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם התוועדות שבת בראשית תשמ"ב}}

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועכ"פ דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}

בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{מקור|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה התוועדות תשל"ט המצויין שם}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|שם=רמ מ יא}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' מכתב ק"ל}}

מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם.{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}} ועל שם זה נקרא{{הערה| במדבר כד, יז}} "כוכב".{{הערה|רמב"ן שם.}} פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב עמוד שי.}}

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק יא}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ו[[יובל]]ות.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל.{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}} ומתפקידיו של המלך לעשות משפט.{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אבל הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי הרמב"ם בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.  

משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"

(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").{{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.}} על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמ' 139].}}.

משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}

משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על ירושלים [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את עם ישראל.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.}}

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי.{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}

שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על הרמב"ם והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}  

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה בית המקדש וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואח"כ מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}} }}) היא חובה על כל אחד מישראל.

אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו הרמב"ם בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}

הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]].

הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

בדורנו, רבים מאמינים כי [[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]' {{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו' {{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו' {{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו" {{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

== ראה גם ==

 

*שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.

* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.

===מאמרים שונים===

* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}

* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}