עריכת הדף "מלחמה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת|}} | |||
'''מלחמה''' הוא קרב בין שני מדינות או גופים שונים. המלחמה יכולה להיות פיזית או גם במרחוק. | '''מלחמה''' הוא קרב בין שני מדינות או גופים שונים. המלחמה יכולה להיות פיזית או גם במרחוק. | ||
==מלחמות ביהדות== | ==מלחמות ביהדות== | ||
===מלחמת המלכים=== | ===מלחמת המלכים=== | ||
====רקע==== | ====רקע==== | ||
מלחמה זו, היא המלחמה הראשונה המוזכרת [[תנ"ך]]{{הערה|בראשית יד א}}. | מלחמה זו, היא המלחמה הראשונה המוזכרת [[תנ"ך]]{{הערה|בראשית יד א}}. | ||
| שורה 21: | שורה 15: | ||
המנצחים במלחמה היו, ארבעת המלכים. במהלך המלחמה, [[לוט]] - בן אחיו [[אברהם אבינו]], נפל בשבי. עוג מלך הבשן (או כפי שכונה בתורה "הפליט"), הודיע על כך לאברהם, אברהם לקח את 318 נעריו (ולפירוש ה[[מדרש]], את אליעזר שה[[גמטריא]] של שמו הוא - 318), ונלחם במלכים אלו. | המנצחים במלחמה היו, ארבעת המלכים. במהלך המלחמה, [[לוט]] - בן אחיו [[אברהם אבינו]], נפל בשבי. עוג מלך הבשן (או כפי שכונה בתורה "הפליט"), הודיע על כך לאברהם, אברהם לקח את 318 נעריו (ולפירוש ה[[מדרש]], את אליעזר שה[[גמטריא]] של שמו הוא - 318), ונלחם במלכים אלו. | ||
השם עשה נס לאברהם, וצרורות עפר, שאברהם השליך על האויב נהפכו לחצים. ואילו החצים שהאויב השליך, נהפכו לעפר | השם עשה נס לאברהם, וצרורות עפר, שאברהם השליך על האויב נהפכו לחצים. ואילו החצים שהאויב השליך, נהפכו לעפר, וכך ניצח אברהם את המלחמה, ושחרר את לוט בן אחיו. | ||
===מלחמת [[עמלק]]=== | ===מלחמת [[עמלק]]=== | ||
| שורה 34: | שורה 28: | ||
===מלחמת מדין=== | ===מלחמת מדין=== | ||
====רקע==== | ====רקע==== | ||
בשנת ה[[ארבעים]] ל[[יציאת מצרים]] - השנה האחרונה ב[[מדבר]], לאחר שניסה [[בלעם]] לקלל את ישראל וה' לא נתן בידו, יעץ למלכי מדין ומואב להחטיא את עם ישראל, וכך לגרום ל[[מגפה]]{{הערה|במדבר לא טז "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל ב-ה' על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת ה'"}}. המדינים קיבלו את עצתו, ושלחו את בנותיהם ש[[חטא|החטיאו]] את ישראל ב[[גילוי עריות]], וב[[עבודה זרה]]. | בשנת ה[[ארבעים]] ל[[יציאת מצרים]] - השנה האחרונה ב[[מדבר]], לאחר שניסה [[בלעם]] לקלל את ישראל וה' לא נתן בידו, יעץ למלכי מדין ומואב להחטיא את עם ישראל, וכך לגרום ל[[מגפה]]{{הערה|במדבר לא טז "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל ב-ה' על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת ה'"}}. המדינים קיבלו את עצתו, ושלחו את בנותיהם ש[[חטא|החטיאו]] את ישראל ב[[גילוי עריות]], וב[[עבודה זרה]]. | ||
| שורה 52: | שורה 45: | ||
מלחמות אלו היו מלחמות מצווה, ואליהם יוצא אפילו [[חתן]] מ[[חופה|חופתו]]. | מלחמות אלו היו מלחמות מצווה, ואליהם יוצא אפילו [[חתן]] מ[[חופה|חופתו]]. | ||
==הלכות במלחמה== | ===הלכות במלחמה=== | ||
*'''במלחמת רשות''': מי שקנה [[בית]] ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, או ארש [[אשה]] ולא נשא אותה. עליו חוזר מעורכי המלחמה, על פי דברי ה[[כהן]]. | *'''במלחמת רשות''': מי שקנה [[בית]] ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, או ארש [[אשה]] ולא נשא אותה. עליו חוזר מעורכי המלחמה, על פי דברי ה[[כהן]]. | ||
*הירא ורך ה[[לב]], שב מעורכי המלחמה. יש [[שתיים|שתי]] דעות מהו "הירא": [[רבי עקיבא]] אומר כפשוטו, שמפחד מלראות חרב שלופה. ו[[רבי יוסי]] הגלילי אומר, שזהו הירא מה[[עבירה|עבירות]] שבידו. | *הירא ורך ה[[לב]], שב מעורכי המלחמה. יש [[שתיים|שתי]] דעות מהו "הירא": [[רבי עקיבא]] אומר כפשוטו, שמפחד מלראות חרב שלופה. ו[[רבי יוסי]] הגלילי אומר, שזהו הירא מה[[עבירה|עבירות]] שבידו. | ||
| שורה 66: | שורה 59: | ||
===[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=רמבם}}=== | ===[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=רמבם}}=== | ||
*מצות [[לא תעשה]], שלא להשחית [[עץ]] מאכל כשצרים על [[עיר]]. | *מצות [[לא תעשה]]{{הערה|שם=רמבם}}, שלא להשחית [[עץ]] מאכל כשצרים על [[עיר]]. | ||
*מצות לא תעשה, שלא לפחד ולחזור לאחור בשעת מלחמה. | *מצות לא תעשה{{הערה|שם=רמבם}}, שלא לפחד ולחזור לאחור בשעת מלחמה. | ||
==בימות המשיח== | |||
על [[ימות המשיח]] נאמר{{הערה|ישעיה ב ד}}: {{ציטוטון|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה}}. | |||
==מלחמת היצר== | ==מלחמת היצר== | ||
| שורה 81: | שורה 77: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בחסידות{{הערה| | בחסידות{{הערה|ביושבת בגנים תש"י}} מובא [[משל]] ממלחמה למדת ה[[נצח]]. כמו שכאשר [[מלך]] עושה מלחמה, הרי הוא מבזבז את כל אוצרותיו היקרים ביותר; וכל זה, בשביל לנצח בלחמה. למרות שאם יכנע יפסיד פחות [[כסף]], מאשר אם ילחם. וזאת מפני מדת הנצחון שבתוכו, שלכן לא משנה לו בכלל בזבוז האוצרות. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|}} | ||