עריכת הדף "מלאכת ממחק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור ממחק{{הערה|לפי שיטת רבינו תם. אך לפי שיטת רש"י היא כרוכה באיסור דש}}]]
[[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור דש{{הערה|לפי שיטת רבינו תם. אך לפי שיטת רש"י היא כרוכה באיסור דש}}]]
'''מלאכת ממחק''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]], שהגדרתה ההלכתית היא פעולה של הכנת עור לשימוש באמצעות השוואתו והחלקתו באמצעות הסרת חלקים הבולטים ויוצאים ממנו כגון שער בליטות אחרות, על מנת להשתמש בו.
'''מלאכת ממחק''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת, שהגדרתה ההלכתית היא פעולה של הכנת עור לשימוש באמצעות השוואתו והחלקתו באמצעות הסרת חלקים הבולטים ויוצאים ממנו כגון שער בליטות אחרות, על מנת להשתמש בו.


==בהלכה==
==בתורת אדמו"ר הזקן==
ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו.}} פוסק אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין ב[[משכן]] ב[[עור]]ות [[תחש]]ים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק}}.
ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו}} פוסק אדה"ז: {{ציטוטון|הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין ב[[משכן]] ב[[עור]]ות [[תחש]]ים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק}}


אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כל כך, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא יגרמו בכך ליישר ולהבהיק את נעליהם.
אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחןן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כ"כ, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא יגרמו בכך ליישר את נעליהם.


הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהייתה לאותם בני אדם הנאה מכך שעור הנעל מחליק ומבריק באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת - למרות שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כ[[פסיק רישא וניחא ליה]], כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת.
הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהיתה לאותם בני אדם הנאה מכך שנעליהם התיישרו באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כ[[פסיק רישא וניחא ליה]], כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת.
 
{{לט מלאכות|}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
{{ל"ט מלאכות}}
[[קטגוריה: ל"ט מלאכות שבת]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)