עריכת הדף "מלאכת אופה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מבשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צליה - בכלל מלאכת מבשל]] | [[קובץ:מבשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צליה - בכלל מלאכת מבשל]] | ||
[[ | [[תמונה:אפיית מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפייה]] | ||
'''מלאכת אופה ומבשל''' היא אחת ממלאכות שבת. שכן במשכן היו מבשלים סממנים לצבוע בה, ולא בישול ב[[מים]] בלבד אלא אף הטיגון והאפייה והצלייה הן בכלל בישול, וכן כל מי שריפה גוף קשה באש, כגון המתיך אחד ממיני מתכות, או המחמם את המתכת עד שנעשה גחלת, וכן הממסס השעוה או החלב או הזפת והגפרית באור או שהקשה גוף רך באש, כגון המניח כלי אדמה באש עד שנעשו כלי חרס, חייב משום מבשל{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סימן שיח}}. | '''מלאכת אופה ומבשל''' היא אחת ממלאכות שבת. שכן במשכן היו מבשלים סממנים לצבוע בה, ולא בישול ב[[מים]] בלבד אלא אף הטיגון והאפייה והצלייה הן בכלל בישול, וכן כל מי שריפה גוף קשה באש, כגון המתיך אחד ממיני מתכות, או המחמם את המתכת עד שנעשה גחלת, וכן הממסס השעוה או החלב או הזפת והגפרית באור או שהקשה גוף רך באש, כגון המניח כלי אדמה באש עד שנעשו כלי חרס, חייב משום מבשל{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סימן שיח}}. | ||
| שורה 16: | שורה 14: | ||
'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך [[מים]] חמים על [[מים]] קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב. | '''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך [[מים]] חמים על [[מים]] קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן| | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן|=שבת פרק ג, ה}} | ||
בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר". | בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר". | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
כלי ראשון אפילו לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו, לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין, וטוב למנוע מלתת תבלין בכלי ראשון אפילו אין היד סולדת בו כדי לעשות הרחקה וסייג לדבר, אבל מלח מותר ליתן בתוכו כיון שהעבירו מעל האש שהמלח צריך בישול רב כמו [[בשר]] [[שור]] ואינו מתבשל אלא על האש, ומכל מקום [[בשר]] [[שור]] אסור ליתן בכלי ראשון שאף שה[[בשר]] אינו מתבשל מכל מקום הלחלוחית שעליו מתבשל, אלא אם כן שהוא יבש שאין עליו לחלוחית כלל, ויש אומרים שהמלח אינו צריך בישול אלא מעט ואסור ליתנו אף בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבוא עליו ברכה{{הערה|[[שו"ת אדמו"ר הזקן]] סימן שיז סעיף יז}}. | כלי ראשון אפילו לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו, לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין, וטוב למנוע מלתת תבלין בכלי ראשון אפילו אין היד סולדת בו כדי לעשות הרחקה וסייג לדבר, אבל מלח מותר ליתן בתוכו כיון שהעבירו מעל האש שהמלח צריך בישול רב כמו [[בשר]] [[שור]] ואינו מתבשל אלא על האש, ומכל מקום [[בשר]] [[שור]] אסור ליתן בכלי ראשון שאף שה[[בשר]] אינו מתבשל מכל מקום הלחלוחית שעליו מתבשל, אלא אם כן שהוא יבש שאין עליו לחלוחית כלל, ויש אומרים שהמלח אינו צריך בישול אלא מעט ואסור ליתנו אף בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבוא עליו ברכה{{הערה|[[שו"ת אדמו"ר הזקן]] סימן שיז סעיף יז}}. | ||
בסידורו מוסיף אדמו"ר הזקן מספר חומרות בענין זה, ועיקרה - שגם דבר יבש שחוזר ונמחה יש לו דין של דבר לח שיש בו בישול אחר בישול: "אף על פי שאין בישול אחר בישול בדבר יבש מכל מקום אם חוזר ונמחה ממנו קצת יש בו משום בישול אחר בישול בלחלוחית המחוי עם היד סולדת בו. ולכן צריך ליזהר במאד שלא להחם בשר או עופות צלוים או מבושלים אם יתחמם המוהל הנמחה מהם עד שהיד סולדת בו משום איסור סקילה וכרת ח"ו, וכן שלא לשפוך בכלי ראשון שהיד סולדת בו על צוקער, כי מאחר שהצוקער נמחה יש בו משום בישול. ולכן אין להקל במלח שלנו אף שנתבשל תחלה שמאחר שחוזר ונמחה אין להקל בו יותר מבמלח שבימיהם לפי חילוק הדעות | בסידורו מוסיף אדמו"ר הזקן מספר חומרות בענין זה, ועיקרה - שגם דבר יבש שחוזר ונמחה יש לו דין של דבר לח שיש בו בישול אחר בישול: "אף על פי שאין בישול אחר בישול בדבר יבש מכל מקום אם חוזר ונמחה ממנו קצת יש בו משום בישול אחר בישול בלחלוחית המחוי עם היד סולדת בו. ולכן צריך ליזהר במאד שלא להחם בשר או עופות צלוים או מבושלים אם יתחמם המוהל הנמחה מהם עד שהיד סולדת בו משום איסור סקילה וכרת ח"ו, וכן שלא לשפוך בכלי ראשון שהיד סולדת בו על צוקער, כי מאחר שהצוקער נמחה יש בו משום בישול. ולכן אין להקל במלח שלנו אף שנתבשל תחלה שמאחר שחוזר ונמחה אין להקל בו יותר מבמלח שבימיהם לפי חילוק הדעות שבשלחן ערוך שיש אוסרים אפילו ליתן בכלי שני שהיד סולדת בו. והמחמיר תבוא עליו ברכה". | ||
{{הערות שוליים|}} | |||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||