עריכת הדף "מיתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
'''מיתה''' היא כינוי להסתלקות החיות מגוף חי. במובן רוחני, רשעים נמצאים במצב של מיתה רוחנית גם כאשר הם חיים בגוף הגשמי, ואילו צדיקים נמצאים במצב תמידי של חיים רוחניים, כאשר נשמתם אינה נמצאת בגופם הגשמי. | '''מיתה''' היא כינוי להסתלקות החיות מגוף חי. במובן רוחני, רשעים נמצאים במצב של מיתה רוחנית גם כאשר הם חיים בגוף הגשמי, ואילו צדיקים נמצאים במצב תמידי של חיים רוחניים, כאשר נשמתם אינה נמצאת בגופם הגשמי. | ||
− | |||
==מהות המיתה== | ==מהות המיתה== | ||
בשנת [[תש"כ]], נכנסו לרבי קבוצת סטונדטים, ששאלו את הרבי שאלות שונות. אחת מהם הייתה השאלה הבאה: | בשנת [[תש"כ]], נכנסו לרבי קבוצת סטונדטים, ששאלו את הרבי שאלות שונות. אחת מהם הייתה השאלה הבאה: | ||
שורה 7: | שורה 5: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענין המיתה, נראה לכאורה שישנה סתירה בין המשמעות מ[[ספר קהלת]], שזהו ענין שלילי, כליון ואבדון החיים וכל תוכנם, לבין המשמעות מ[[ספר איוב]], שזהו ענין של [[גאולה]] ועליה. מהי השקפת [[תורת החסידות]] בנוגע למצב האדם לאחר המיתה ("עפטער לייף")?}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענין המיתה, נראה לכאורה שישנה סתירה בין המשמעות מ[[ספר קהלת]], שזהו ענין שלילי, כליון ואבדון החיים וכל תוכנם, לבין המשמעות מ[[ספר איוב]], שזהו ענין של [[גאולה]] ועליה. מהי השקפת [[תורת החסידות]] בנוגע למצב האדם לאחר המיתה ("עפטער לייף")?}} | ||
− | תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], | + | תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], איו משמעותה קץ וסיום ה[[חיים]] ח"ו, אלא שהחיים הרוחניים מקבלים מימד חדש, ובלשון הנזכר לעיל – מתעלים למדריגה נעלית יותר. ענין זה, נוסף על היותו מוכרח על פי שכל, נובע גם מהנחות היסוד של מדעי הטבע, אשר, לדאבוננו, כסטודנטים ב"קאַלעדזש", הנכם מחשיבים אותם ומאמינים בהם בתור "[[אמת]] מוחלטת": |
− | |||
− | |||
+ | אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון ברזל או עץ – אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן – צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, ע"י שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או הברזל – נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]] שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת. | ||
==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית== | ==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית== | ||
− | בעקבות תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם | + | בעקבות תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם העליה שנעשית לאחר המיתה היא עליה אישית במציאותו של האדם עצמו, או שהעלי' היא בכללות העולם, אבל האדם עצמו כבר אינו מציאות כדי שתהיה בו עליה זו? |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | הרבי השיב על כך, מהאמור לעיל מובן, שהנשמה עצמה היא המקבלת צורה חדשה ונעלית יותר. ומטעם זה אין זה מן הראוי להשתמש בביטוי "עפטער לייף" (המורה על קץ וסיום החיים), כיון שאין כאן ענין של כליון, אלא המשך החיים במדריגה נעלית יותר. עד מאה ועשרים שנה החיים הם במדריגה אחת, ולאחר זה – בשנת ה-121, ה-122, ה-123 וכו' – החיים נמשכים במדריגה נעלית יותר, וכך הנשמה הולכת ומתעלית בעולמות הרוחניים בעילוי אחר עילוי{{הערה| תורת מנחם – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון, שיחת ש"פ משפטים, 395}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |