עריכת הדף "מים"

{{מפנה|מים}}
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]]
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ו[[מים התחתונים]].

==בקבלה ובחסידות==
במקורם המים נמשכים מ[[ספירת החכמה]]{{הערה|ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 105}}.
===מים העליונים ומים התחתוניים===
{{ערך מורחב|מים התחתונים}}
ביום השני ל[[בריאת העולם]], ברא [[הקב"ה]] את המים, וחילקם ל[[מים העליונים]] ומים התחתונים, [[שמים]] ו[[ים]].
ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).

בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.
===מים נוקבין===
{{ערך מורחב|העלאת מיין נוקבין}}
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש [[אהבה]] מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו [[מים נוקבין]] שהם מצד המקבל, והיא בבחינת [[אור חוזר]] מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה [[אהבה]] ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.
===התורה===
הגמרא {{הערה|[[תענית]] ז' ע"ב.}} ממשילה את התורה למים, "למה נמשלו דברי תורה למים (דכתיב הוי כל צמא לכו למים), לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה". מאמר זה מובא לרוב בחסידות כמשל לשני עניינים המתארים מהות '''התורה''' (ולא רק את הביטול והשפלות הנדרשים '''ללימוד וקיום''' התורה):

'''א.''' כשם ש'''המים שייכים למטה''' כך התורה שייכת דוקא לתחתונים{{הערה|כך מבאר הרבי בד"ה ויקרא אל משה תשל"ב אות ו' את דברי אדמו"ר הזקן בתניא פרק ה'.}} ולא לעליונים{{הערה|וזהו הדיוק בתניא שירדה '''ממקום כבודה''' (כבוד הוא גילויים) ולא '''ממקומה'''}}. הכוונה במשל זה היא למים לעומת שאר היסודות (ולא לעומת נוזלים אחרים): מבין ארבעת היסודות רק המים "מחפשים" לרדת, שלכן למרות ש"הארץ יבשה וקרה והיא כבידה מכולם והמים '''קלים''' ממנה"{{הערה|רמב"ם, יסודי התורה פרק ד.}} הנה כשיש להם אפשרות יורדים המים '''מתחת''' לארץ ומגיעים עד התהום (ולכן המים הם תמיד בהשוואה, ואילו עפר יכול להיות גם הר: כי עפר אינו "מחפש" לרדת, הגם ש"מקומו" למטה מהכל הרי זה רק מצד כובדו אבל לא מצד עניינו).

'''ב.''' כשם ש'''המים לא משתנים''' בירידתם למטה (בשונה מאור השמש שמתמעט, או פרי שנופל מהעץ הרי מתנתק ממקור חיותו ועד שנרקב ונפסד), כך התורה לא השתנתה בירידתה אלא נשארה במהותה ועצמותה כמו שהיא למעלה{{הערה|לקוטי תורה במדבר, דף א' עמ' ג.}}.


במקום אחד{{הערה|אמרי בינה שער ק"ש עט ד.}} מביאה החסידות את המים כמשל '''לפעולת''' התורה על הנפש: התורה נקראת "מי הדעת{{הערה|רמבם הל' מקוואות יא יב.}}. הדעת היא המולידה ומקיימת את המידות{{הערה|תניא ספ"ג.}}, ו[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה הם "מים המגדלים את הוולד" (כדוגמת מי ה[[חלב]] המגדלים את איברי התינוק). היינו, כשם שהחלב מגדל את האיברים כך מי התורה מגדלים את אברי הנשמה{{הערה|תורה אור תרומה דף פ' ע"א.}} (ולכן מי שאינו לומד תורה נשאר גם בגדלותו בגדר '''תינוק''' (שנשבה)).

==בהלכה ומנהג==
===שתיית מים===
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}.
===מים אחרונים===
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים.
הרבי [[הריי"צ]] נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים

===מים שלנו===
{{ערך מורחב|מים שלנו}}
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]
לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח.
===מקווה===
{{ערך מורחב|מקווה}}
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]]
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו

למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.

לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה  לתפילה - וכך נוהגים היום רובם ככולם של חסידי חב"ד (למרות שהרבי עצמו לא נהג כך).

==ניגונים==
===כאיל תערוג ל[[אדה"ז]]===
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)}}
ניגון זה שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה [[אדמו"ר הזקן]] מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.

ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]].

מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב. דברים ו, ח}}

===כאיל תערוג ל[[הצמח צדק]]===
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)}}
שגור היה אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[ניגון דבקות]] זה.

ניגון זה הוא ניגון י"ד ב[[ספר הניגונים]].

מילות הניגון הן:
{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב-ג}}

===פלגי מים===
{{ערך מורחב|ניגון פלגי מים}}
הניגון פלגי מים מקורו מ[[יהודי]] [[גרוזיא]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[סנדר מנקין]].

ניגון זה הוא ניגון רס"ו ב[[ספר הניגונים]].

מילות הניגון הם:
{{ציטוט|תוכן='''"פלגי [[מים]] תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".'''|מרכאות=כן}}

===על הסלע===
{{ערך מורחב|ניגון על הסלע הך}}
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה.

ניגון זה הוא ניגון קס"ב ב[[ספר הניגונים]].

מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''"על הסלע הך ויצאו מים".'''|מרכאות=כן|מקור=נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת}}

==ראו גם==
*[[גשם]]
*[[טל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:מים]]