עריכת הדף "מילון חסידי:בעלי בתים"

'''בעלי בתים''' (בכינוי ביחיד: '''בָּעַלֶבּוֹס''') הוא כינוי תורני ליהודים שומרי תורה ומצוות שעיקר עיסוקם הוא בעניני העולם ולא בעניני קדושה, וצורת ההתייחסות שלהם מכונה בשם '''בעל-הבית'טישע הנחות'''.

בפוסקי ההלכה מופיע הביטוי 'דעת בעלי בתים - היפך דעת תורה', ואצל חסידים סלדו מהכינוי 'בעל הבית' והתייחסו אליו כדבר מאוס ומזוהם.

==בספרות ההלכה==
המקור הראשון הידוע{{הערה|ביטויים דומים מופיעים במגן אבות לרשב"ץ (לפסיא תרטו כז, ב: כבר אמרו חכמי המוסר 'שאל עצם הנשים ועשה הפכן'. ועל דרך זה בספר שעשועים לר' יוסף זאברה פרק ב'.}} לביטוי 'דעת בעלי בתים - היפך דעת תורה', היא בדברי הסמ"ע בשולחן ערוך{{הערה|חושן משפט ס"ג סקי"ג מתשו' מהרי"ו סי' קמ"ז שכתב למהר"ש ז"ל.}} שהרבי הזכיר מספר פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/15/223.htm שיחת י"ט כסלו תש"כ], ועוד.}}: "ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת ש'''פסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים''' ואמרו בפרק זה בורר כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים לא היו יושבים בדין אלא אם כן היו יודעין מי ישב עמהם כו'".

מקובל לספר שרבנים היו נוהגים לתת דוגמא לכך מהשאלה היכן יש לאדם אחריות גדולה יותר, כשבנו הקטן שבר כלי אצל השכן או כאשר הבעל חיים שלו שבר, כאשר על פי רוב אדם מן השורה יאמר שאצל בנו האחריות גדולה יותר, בעוד על פי הלכה דווקא אצל בעל חיים הדבר חמור יותר.

פרשנות פשטנית זו אינה מוחלטת, והיא אף עומדת בסתירה למסופר בגמרא {{הערה|פסחים סו, א.}} אודות מקרה בו התעלמה הלכה מגדולי ישראל, והלל הזקן הציע: "הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן", ואכן הדין התברר בעקבות מעשיהם של בני ישראל{{הערה|על אף שיש שרוצים לדחוק ולחלק בין דעת בעלי בתים שהינה היפך דעת תורה למקרה זה שבו לא נדרשו להכריע מדעתם אלא שסמכו על זכרונם או על הרגש שלהם מה מתאים ומותר ומה לא מתאים ומותר.}}.

עם זאת, אצל חסידים מסופר על מספר מקרים בהן לא היה ניתן לשאול את הרבי{{הערה|בשעת מלחמת העולם השניה, או כאשר היה צריך להבריח את הגבול ולצורך כך לחלל את קדושת השבת, וכדומה.}}, שניגשו לשאול את המתנגדים לתורת החסידות כיצד לנהוג ועשו לפועל ההיפך ממה שהכריעו, וחייהם ניצלו{{הערה|בלשון חסידים 'פרעגט מען א מתנגד און מ'טוט פארקערט'.}}, ובשם הצמח צדק מובא{{הערה|לשמע אוזן ברוקלין תשכ"ג, עמוד 62.}} מהמהרי"ן מניעז'ין שאמר בשם אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכאשר צריכים לעשות דבר מה ולא יודעים כיצד, שישאלו אצל 'בעלי בתים' ויעשו ההיפך{{הערה|במקור: זאל מען פרעגן ביי בעלי בתים, און טאן פארקערט.}}.

הרבי מדגיש במספר מקומות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-2/231/234.htm השלמות להדרן תשכ"ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/index.htm שיחת חג הפורים תשכ"ז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/15/index.htm שיחת י"ט כסלו תש"כ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-3/192/198.htm שבת פרשת עקב תש"כ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/164.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח]. ועוד.}}, שהלכה זו היא אפילו כאשר יש ספק אם מדובר בבעלי בתים{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 192-3.}} ואפילו כאשר המדובר באדם ירא שמים שיודע את הדין לאשורו, וייתכן אפילו שיודע את הדין טוב יותר מהרב עצמו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/203.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"ז]. וכן בתורת מנחם חלק כ"ג עמוד 164.}}, שהרי אם אינו יודע את הדין, הבעיה אינה בכך שהוא בעל הבית, אלא שלמרות שיודע את הדין והוא ירא שמים, מכיון שהאופן בו הוא תופס את ההתרחשויות הוא כפי שהדבר בעולם הזה הגשמי, השקפת עולמו מעוותת את האופן בו הוא פוסק את הדין, ולא רק שמעוות את הדין, אלא שזו '''היפך''' דעת תורה.

==ההתייחסות החסידית==
אצל רבותינו נשיאינו היה מקובל הפתגם שהתואר 'בעל הבית' הוא דבר מאוס ומזוהם{{הערה|שם=מקץ|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשי"ג]}}, עד שכאשר אדמו"ר הרש"ב התארח פעם בדירתו של בנו אדמו"ר הריי"צ ופנה אליו בביטוי 'בעל הבית', אף שהיה זה במשמעות הפשוטה ולא ככינוי, נחרד אדמו"ר הריי"צ וביקש מאביו שיחזור בו מהשימוש בתואר זה כלפיו.

הרבי ביאר את המשמעות של היחס החסידי לביטוי זה, שאף שלא מדובר אודות דברים האסורים, הבעיה ב'בעל הבית' שכל הסתכלותו והתייחסותו לענינים עמם בא במגע הוא על פי [[הנחות העולם]] שחסידות 'שונאת ביותר' ואנו מובטחים שבסופו של דבר 'בעל-הבית'טישע הנחות' יהיו "דבר מופרך" אצל כל בני ישראל.

במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז"ר]] ביאר לו הרבי את המהות של אברך חסידי, שבשונה מ'בעלי בתים' שכל רצונם הוא להתנהל על מי מנוחות וכל ענין של שינוי הסדר הרגיל הוא דבר מופרך בעיניהם והם מתייחסים אליו כשגעון, אצל חסיד הוא ההיפך הגמור - "חומר אדם של מהפכנים" ששואף בכל יום ליציאה מסדר החיים של אתמול, וכל עבודתו היא באופן של הילוך ועליה, בסגנון מאמר חז"ל: "תלמידי חכמים אין להם מנוחה" לא בענינים גשמיים ולא בענינים רוחניים{{הערה|1=צדי"ק למלך חלק ו' עמוד 121. נשיא וחסיד עמוד 457. [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55684_he_4.pdf קובץ ועד חב"ד תש"ע גליון ל"ד פרשת חוקת].}}{{הערה|ראו על דרך זה באגרות קודש חלק י"ט עמוד תיט, ובצילום האגרת שבקובץ ועד חב"ד בהערה הקודמת.}}.

הרבי עצמו התייחס מספר פעמים באופן מעשי למושג 'בעלי בתים', וביאר בהרחבה שמצד אחד עליהם לדעת שאסור להם להתערב ולהביע דעה, ועליהם להתבטל בפני הרב והסמכות הרוחנית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/166.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}, ועם זאת כתב למנהיגי קהילות שלא 'יתעלמו' מהם, אלא אדרבה, שיתייעצו עמם ויגרמו להם להרגיש שדעתם חשובה, וזאת על מנת שירגישו שותפים ומעורבים בענינים הרוחניים, והדבר ישפיע עליהם באופן ממילא שיסייעו יותר ויפעלו לטובת ענינים אלו{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit328.htm הוראות בניהול מוסד - פיטסבורג]. מכתב הרבי בגליון התקשרות 328.}}.

==ראו גם==
*[[הנחות העולם]]

==לקריאה נוספת==
*יוסף יצחק חיטריק, '''נקי יהיה לביתו''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55684_he_4.pdf בעה"ב'טישע הנחות]''', קובץ ועד חיילי בית דוד שבת פרשת חוקת ו' תמוז תש"ע {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילון חסידי]]