עריכת הדף "מידות טובות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{ | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{הערת שוליים|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] | בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמיאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}} | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. | ||
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | ||
כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: | כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: | ||
* הצנע לכת. | * הצנע לכת. | ||
* מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. | * מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* עמל בטרחא גדולה. | * עמל בטרחא גדולה. | ||
* | * זריזות. | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{ | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בלמדו - והוא אז כבן ח'-י"א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, נסתפק במאמר [[רשב"י]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}} כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | |||
*[[מידת העזות]] | *[[מידת העזות]] | ||
*[[רחמנות]] | *[[רחמנות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||