עריכת הדף "
מזמור לתודה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{חלונית |כותרת=מזמור לתודה |רוחב=25% |תוכן='''א:''' מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ. '''ב:''' עִבְדוּ אֶת־ה' בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. '''ג:''' דְּעוּ כִּי ה', הוּא אֱלֹהִים:{{ש}} הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. '''ד:''' בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. '''ה:''' כִּי־טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד־דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ. |מקור=[[תהלים]], פרק ק' |ניקוד=כן}} '''מזמור לתודה''' הוא קטע ב[[תפילה]]{{הערה|מקור המזמור הוא בפרק ק' ב[[תהלים]]}} הנאמר אחרי [[ברוך שאמר]]. המזמור הוא חלק מ[[פסוקי דזמרה]]. מקור המזמור הוא בפרק ק' ב[[תהלים]]. המזמור נקרא "מזמור '''לתודה'''" ע"ש כך שבזמן הקרבת [[קרבן תודה]] היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה. בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה{{הערה|שו"ע אורח חיים}}. ==פירוש הפס' ע"פ חסידות== "מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול{{הערה|שם קמא}}, והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]] וע"כ האדם מתבטל ומודה ל[[שם הוי']] שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא [[שם אלקים]], ועל ידי כך שה[[אדם]] מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את [[שם אלקים]] לבחינת [[שם הוי']] שלמעלה ממנו. ==מקורו של המזמור== בחסידות מבואר שמקורו של מזמור לתודה הוא ב[[אור אין סוף]] ד[[עולם היצירה]]{{הערה|ראה ב[[סידור עם דא"ח]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]}}. [[אדמו"ר האמצעי]] שואל{{הערה|ראה ספר פירוש המילות, צ, ד}} מדוע מקורו של מזמור לתודה הוא דווקא ב[[אור אין סוף]], ובאור אין סוף גופא מדוע דווקא ב[[עולם היצירה]]? ומקדים לומר שמזמור לתודה נאמר בהקשר ל[[קרבן תודה]], והודאה, שעליה מביאים את הקורבן מקורה ב[[אור אין סוף]]. ומסביר שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] מכיון שהודאה נאמרת על [[נס]] שהיה ל[[אדם]] ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור [[עלמא דאתכסייא]] ב[[עלמא דאתגלייא]] וגילוי [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]]. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי [[אור אין סוף]] הבלתי מוגבל ב[[עולם הזה]] המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא ב[[אור אין סוף]]. והסיבה לכך שמקורו של המזמור הוא דווקא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]] מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|פירוש המילות, מזמור שיר ליום השבת, עט, א}} ששורשו האמתי של מזמור לתודה הוא אכן ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]], אך מכיון שבימי בחול כל הדרגות יורדות במדרגה לכן מזמור לדוד נמצא ב[[עולם היצירה]] ולא בעולם האצילות. ואת מקום מזמור לתודה מחליף בשבת המזמור "מזמור לשבת" שבו אין את [[שם הוי']], ומסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה|שם עט א}} שבגלל שאין בו את שם הוי' יש בו בחינת העלם שלמעלה מגילוי ומקורו של מזמור לשבת הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]]. ==הניגון== ב[[י"א בניסן]] [[תשס"א]] לכבוד יום הולדתו ה-99 של הרבי, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש את [[מזמור לתודה (ניגון)|הניגון]] שהולחן על ידי הרב זאב פיזם. ==בחסידות== כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה [[הלכה]]{{הערה|פירוש המילות, קמא. [[תורת שמואל]], תרל"ט ח"ב}}, ומקור ההלכה שהיא [[תורה שבעל פה]] הוא ב[[ספירת הדעת]]{{הערה|הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שעל ידי התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שעל ידי לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה ב[[שם הוי']]}}. שעניינה הוא להבין ולהשיג על ידי [[שם אלקים]] ב[[שם הוי']], ועל ידי כך שיש לאדם בחינת דעה בשם הוי' - הוא מעלה בכך את [[שם אלקים]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] מוסיף ומבאר{{הערה|[[תורת שמואל]] תרל"ט, ח"ב, תקעו.}} שהמילים "מזמור לתודה" מגיעות מ[[ספירת החכמה]], ו"עבדו את ה'" שורשן ב[[ספירת הבינה]]. {{תפילה}} {{מזמורי ספר התהלים}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תפילה]] [[קטגוריה:תהלים|צ]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:מזמורי ספר התהלים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:קח
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תפילה
(
עריכה
)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף