עריכת הדף "
מוצאי יום הכיפורים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום הכיפורים]] '''מוצאי [[יום הכיפורים]]''' הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]]. בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. ==תפילת ערבית וצאת הצום== צריך להוסיף מחול על הקודש בצאת הצום כמו בכניסתו{{הערה|שו"ע אדה"ז תרכד, ב}}, ולכן הזמן של צאת הצום המודפס בלוחות הוא קצת אחרי הזמן של [[צאת הכוכבים]], כמו ב[[מוצאי שבת]]. אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}. בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}. ==הבדלה== אין מברכים ב[[הבדלה]] זו על הבשמים, אלא רק באם הוא [[מוצאי שבת]]. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה. את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מ[[ערב יום הכיפורים]]{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת. שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"}}. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו{{הערה|שו"ע אדה"ז רחצ ב)}}. גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצאי יום הכיפורים ואת השיריים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]]{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}. ==גוט יום טוב== במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה|[[ושמחת בחגך (ניגון)|ושמחת בחגך]], [[ניגון להקפות]] וכיוצא בזה.}} וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים. ==קידוש לבנה== [[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]] אחרי הבדלה [[קידוש לבנה|מקדשים את הלבנה]] - בחגירת [[גארטל|אבנט]] (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. בשנים שהרבי היה אוכל את סעודות החגים ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|בית אדמו"ר הריי"צ]], עד שנת [[תשל"א]], היה מקדש את הלבנה לאחר סעודת יום טוב של מוצאי יום הכיפורים. בשנים הבאות היה מקדש את הלבנה, ב[[קיטל]], אחר ההבדלה בבית המדרש, ואחר כך, עד פטירת הרבנית ב[[תשמ"ח]] היה הולך לביתו ומבדיל שם. ==סעודה והתוועדות== [[קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|ממוזער|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ"ט]] בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[שמואל לויטין]], [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, [[הרש"ג]], הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]]] [[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכד, ט}} "ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפור משום שהוא קצת יו"ט .. ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת לך אכול בשמחה". רבותינו נשיאנו היו מדייקים לאכול במוצאי יום הכיפורים סעודה ממש, ולא רק מיני מזונות, אלא היו נוטלים ידיים לסעודה באופן של "ואכלת ושבעת וברכת" (וכל זה גם במצב של חלישות הגוף, מפני התענית ועבודת היום הקדוש), שהיו זקוקים למנוחה, אך לא התחשבו בכל הדברים הללו והיו מדייקים לערוך סעודה באופן כזה, כולל ניגונים ודברי תורה{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 446}}{{הערה|בסעודת מוצאי יום הכיפורים תשכ"ג (המלך במסיבו ח"א עמ' עג) הכינו לרבי "לחם משנה" ואמר הרבי: איני יודע המקור לכך שהכינו "לחם משנה". ביום הכיפורים הראשון - כשירד משה עם מן ההר עם הלוחות האחרונות, הייתה שמחה של מוצאי יום הכיפורים ללא הקדמת יום הכיפורים, שכן, אז טרם היה הציווי לצום ביום הכיפורים, ולפי הדיעות שהיה זה בשבת היה אף אסור לצום, ומשה ירד בעוד יום, והשמחה של מוצאי יום הכיפורים היא התשובה שהביא משה ויאמר ה' סלחתי .. ואולי לכך הכינו "לחם משנה", ("כפליים לתושיה").}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}. בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|היום יום חלק שני}} ורבותינו נשיאנו הרבו לומר דברי תורה וחסידות, והתוועדו. ב"[[הקריאה והקדושה]]" נכתב בתקנות אדמו"ר הריי"צ לתלמידי התמימים "במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו"{{הערה|הקריאה והקדושה ערב ר"ח טבת תש"א}}. ==לימוד תורה== במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו [[מאמר]]ים בזמן זה (חלקם במהלך הסעודה) והיה להם קביעות בלימוד מיוחד במהלך הלילה. [[אדמו"ר המהר"ש]] מידי שנה היה נכנס ללמוד עם אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]], חסידות קבלה ונגלה. סדר זה של לימוד מסר [[הרב המגיד]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ראה בארוכה באוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם}}. [[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}. ==התעסקות בעניין הסוכה== במוצאי יום הכיפורים מתעסקים, או על כל פנים מדברים, בדבר עשיית ה[[סוכה]]{{הערה|ספר המנהגים}}. הטעמים שנאמרו במנהג זה שהוא כדי לצאת ממצוה אל מצווה{{הערה|רמ"א תרכד בסופו}}, וכן מצד מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה{{הערה|רמ"א תרכה. אדמו"ר הזקן בשולחנו הביא רק טעם זה}}. ב[[ערוך השולחן]] כתב שמי שאינו עושה במוצאי יום הכיפורים ילמד קצת מ[[מסכת סוכה]] או מדיני סוכה ויתחיל לעשותה למחר. הטעם הפנימי בהתחלת ההתעסקות בעניין הסוכה בלילה זה, הוא כי עניין הסוכה קשור לגילוי השמחה שביום הכיפורים, כמבואר שסכך הסוכה נעשה מענן הקטורת ביום הכיפורים{{הערה|עטרת ראש שער יום הכיפורים לו, סע"א ואילך, ועוד, סה"מ מלוקט ח"א עמ' קעז ושם נסמן. וראה בלקו"ש כ עמ' 266}}. הרבי אמר בשיחה, שאף על פי שה[[רמ"א]] מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה, שאולי יש לקבוע מסמר, אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}. מדי שנה מקימים את סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]] בלילה זה. ==ימים שבין יום הכיפורים לסוכות== הימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]]. ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']] שבנפש ובכל יום מתגלה ומאיר אות משם הוי'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם". ==ראו גם== *[[בשם השם]] ==קישורים חיצוניים== *[https://chabad.info/in-focus/534398/ תיעוד מיוחד: הרבי בצאת יום הכיפורים] {{אינפו}} *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2323991 מה עושים במוצאי יום כיפור] באתר בית חב"ד *[https://chabad.info/news/tishrei/307419/ בניית הסוכה של הרבי במוצאי יום הכיפורים] תשע"ח {{אינפו}} {{כיפור}} {{הערות שוליים}} {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} [[קטגוריה:יום הכיפורים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אוצר מנהגי חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:כיפור
(
עריכה
)
תבנית:קח
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף