עריכת הדף "מועצת גדולי התורה"

'''מועצת גדולי התורה''' הוא גוף המאגד את אדמו"רים ורבנים בולטים בקהילות החרדים החסידים בארץ הקודש המזוהים עם מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת להכריע בסוגיות שונות ובענייני הכלל.

המועצה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת [[תרע"ב]], כשאז הוחלט שתוקם מועצת רבנים שבה יהיו חברים גדולי התורה ובאותה עת התמנתה מועצה זמנית של רבנים. בכנסייה הגדולה הראשונה שהתקיימה בווינה בשנת תרפ"ג נבחרו חברים קבועים למועצה.

עם הקמתה של [[מפלגת ש"ס]] בשנת [[תשד"מ]] הקימה המפלגה גוף דומה בשם 'מועצת חכמי התורה'. עם הקמת מפלגת 'דגל התורה' ע"י ראש [[ישיבת פוניבז']] דאז{{הערה|במסגרת מלחמתו בחסידות ובחסידים בכלל ובחסידי [[חב"ד]] ונשיאה בפרט}} הוקם גוף נוסף שמכנה את עצמו בשם זהה.

בעידודו של הרבי נערך ב[[כ"ד ניסן]] תש"נ ב[[כפר חב"ד]] כינוס שהבהיר את עמדתו של הרבי בפרשייה ולצד זאת אחת מהחלטותיו הייתה הודעה כי לא הייתה מעולם כל כוונה מצד חב"ד לפגוע חלילה בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד. במענה לחבר מועצת גדולי התורה רבי [[יוחנן סופר]] שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעת קודשו, ענה הרבי [[כ"ט ניסן]]: {{ציטוטון|'''לטלפן בשמי''' זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת '''חירום''' דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו '''לפרסמה''', וחזקה שליח עושה שליחותו"}}{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/my-drive ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב] ע' 147}}. בראיון עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהתפרסם באותם ימים ב[[שבועון כפר חב"ד]], תיאר הוא את הידידות וההערכה ששוררות בין חברי המועצת לבין הרבי, כמו גם את דעתם הברורה של האדמו"רים בדבר "אף שעל". דבריו בריאיון הוכוונו לו על-ידי [[מזכירות הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/106552 כשחב"ד ביקשה לפייס את מועצת גדולי התורה אחרי "התרגיל"] {{חב"ד און ליין}}}}.

בעקבות אירועים אלו נסע הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ל[[ארץ הקודש]] בשליחות הרבי{{הערה|על שאלתו אודות הנסיעה ענה הרבי: {{ציטוטון|באם יעשה כפי שאומר הנני במשך כל הזמן – יסע בשעה טובה ומוצלחת אזכיר על הציון}}}} לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות מר [[יצחק שמיר]], וכן לפעול על גדולי התורה בקשר לחברי הכנסת ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם וורדיגר]]. על מכתבו מ[[כ"ה ניסן]] [[תש"נ]] בו כתב אודות נסיעתו הצפויה כתב הרבי את ההוראה הבאה: {{ציטוטון|רק באם אפשרי על דעת עצמו – ישאל: במשך כל הארבעים שנה: '''כמה ממנהיגי מועצת גדולי התורה''' – כאלו מומחים לסכנה הצבאית באה"ק? באם היה המדובר בנוגע לבריאות '''סתם''' דבנם היו גם כן נוהגים כן?}}{{הערה|מצילום הכתב יד קודש [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/60795026ad08c_1618563110.pdf תשורה שלמה - קרינסקי א' אייר תשפ"א] (ע' 4)}}. כמו כן מסר לו הרבי בעל פה את ההדרכה הבאה בקשר לחברי המועצת: נכון שתבקר אצל כל אחד ואחד [מחברי מועצת גדולי התורה] ובין הדברים תשאל כל אחד מהם בנפרד: האם התייעץ עם מומחה בצבא שאינו שייך לפוליטיקה על אודות המצב הבטחוני באם יחזירו שטחים או רק יודיעו שמוכנים להחזירם. שהרי, על פי דין, זהו כמו ברפואה שצריכים לשאול אצל רופא - שהוא מומחה בחכמת הרפואה - ואין למורה הוראה לפסוק מבלי ידיעת דעת מומחה בזה". עוד ביקש הרבי שישאל אותם: "האם יודעים שבלונדון יש מרכז מומחים לענייני צבא, שהם מאספים כל הידיעות על אודות המצב הצבאי והמצב הבטחוני של כל המדינות, כולל אלה שבמזרח הקרוב, ונותנים הערכות וכדומה, והרי יכולים לברר אצלם על כל זה. מעוניין לדעת כמה מ[חברי המועצת] יודעים בכלל על דבר מרכז כזה"{{הערה|שבועון כפר חב"ד גל' 1989 עמ' 46}}.

==קשריה עם חב"ד==  

רבים מחברי מועצת גדולי התורה עמדו עם [[הרבי]] בקשרי מכתבים או גם ב[[יחידות|יחידויות]] או ב[[חלוקת דולרים]] וכדומה בהם שוחח עימם הרבי אישית{{הערה|חברי המועצה שבעת כהונתם כחברי המועצה נכנסו לרבי ליחידות: האדמו"ר [[הלב שמחה]] מגור, האדמו"ר ה[[פני מנחם]] מגור, האדמו"ר ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|עקבי אבירים]] מסדיגורא, האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלז, הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]. חברי מועצה שבעת כהונתם נפגשו עם הרבי במסגרת [[חלוקת הדולרים]]: גאב"ד ערלוי רבי [[יוחנן סופר]],  הרב [[פישל רבינוביץ]] ראש ישיבת [[בויאן]].}}. עם זאת אחד ששימש כחבר במועצה למשך תקופה מסויימת נודע בשנאתו העזה לחסידות וחסידים בכלל ולחסידות חב"ד ונשיאה בפרט, והוא אף ניצל לעיתים את התכנסויות המועצה להשמעת דעותיו אלו.

בקול קורא הנושא את התאריך [[כ"א אדר א']] [[תשמ"ט]] פרסמה מועצת גדולי התורה{{הערה|נדפס למחרת, כ"ב אדר, בעיתון המודיע}} "מחאה נמרצת" בה נכתב: {{ציטוטון|כבוד תלמידי חכמים, וביחוד כבודם של גדולי כל דור ודור, היה מאז ומתמיד אחד היסודות הקדושים עליהם נשענה היהדות מדור לדור. לדאבוננו הרב חלה בזמן האחרון הדרדרות איומה, וכבוד תלמידי חכמים - לרבות גאוני וצדיקי הדור - ירד פלאים, עד שנעשה כהיתר להעליב במלאכי אלקים ולבזות את דבריהם. יצויינו במיוחד הפגיעות החמורות, החוזרות ונישנות, בכבודו של אחד מיוחד ממאורי הדור, מראשי גולת אריאל, רבם הנערץ של רבבות מישראל, מטה לב בנים תועים לאביהם שבשמים, הלוא הוא הגה"ק כ"ק '''אדמו"ר''' שליט"א '''מליובאוויטש''' '''והננו בזה, כמבואר בשולחן ערוך על פגיעה בתלמידי חכמים, למחות מחאה נמרצת ביותר על כך'''. תפילתנו להשם יתברך שתופסק אחת ולתמיד תופעה חמורה זו של ביזוי תלמידי חכמים, וכבר אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום}}{{הערה|נדפס גם בממלכת התורה ע' 35}}.

לאחר המאורע של [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] פנתה המועצה בקריאה מיוחדת להמוני בית ישראל בה נאמר {{ציטוטון|ב"ה, ער"ח אדר ב' תשנ"ב. '''לקיים בנו חכמי ישראל''' הננו קוראים בזה להמוני בית ישראל בכל מקום שהם להרבות בתפילה ותחנונים ליושב מרום לרפואתו המהירה וחיזוק בריאותו של רבם ומאורם של רבבות אלפי ישראל, כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש '''רבי מנחם מענדל בן חנה שליט"א'''. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים להחיש החלמתו הקרובה בתוך שאר חולי ישראל, ויתחזק ויתרפא, ויזכה להמשיך עבודתו הקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. '''מועצת גדולי התורה'''}}{{הערה|נדפס גם ב[[שבועון כפר חב"ד]] לאחרי כ"ז אדר}}.