עריכת הדף "מועצת גדולי התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במכתב מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ד]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק ט' ע' קעו, אגרת ב'תשצח}} כותב הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]] שנהנה ממה שכתב שהיה בפתיחת הכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], הכנסייה הרביעית, ומאידך מביע את צערו שחבל שאין הרב זוין נוכח גם בשאר הישיבות העיקריות והרבי אף הביע את תקוותו שאם יציעו אותו בתור חבר במועצת גדולי התורה יסכים על זה{{הערה|הרבי אף מוסיף שם וכותב לרב זוין שהרי איש פרטי המשתתף באיזו מפלגה אין בזה הסכמה לכל פרטי ופעולות המפלגה כי הרי אין דיעותיהם שוות ובמילא גם בענין זה אי הסכמתו ולפרטים ופעולות מסויימות לא סותר לכניסה למועצת גדולי התורה}}. | במכתב מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ד]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק ט' ע' קעו, אגרת ב'תשצח}} כותב הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]] שנהנה ממה שכתב שהיה בפתיחת הכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], הכנסייה הרביעית, ומאידך מביע את צערו שחבל שאין הרב זוין נוכח גם בשאר הישיבות העיקריות והרבי אף הביע את תקוותו שאם יציעו אותו בתור חבר במועצת גדולי התורה יסכים על זה{{הערה|הרבי אף מוסיף שם וכותב לרב זוין שהרי איש פרטי המשתתף באיזו מפלגה אין בזה הסכמה לכל פרטי ופעולות המפלגה כי הרי אין דיעותיהם שוות ובמילא גם בענין זה אי הסכמתו ולפרטים ופעולות מסויימות לא סותר לכניסה למועצת גדולי התורה}}. | ||
[[קובץ:המכתב לרב זוין שאם יוצא לו לשמש כחבר מועצת גדולי התורה שיקבל זאת|ממוזער|מכתב לרב שלמה יוסף זוין מתשי"ד בו מביע הרבי את תקוותו שאם יוצע לרב זוין לשמש כחבר מועצת גדולי התורה שיקבל זאת]] | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תשכ"ח]] קבל הרבי על אלו המקררים מלעסוק בהנחת תפילין ליהודים בכך שהם מייחסים פעילות זו רק ל[[ליובאוויטש]] וטוענים שרק חסידות ליובאוויטש סבורה שצריך להניח תפילין ליהודים. כדחייה לטענות אלו ציין הרבי את הקול קורא שנדפס אז ובו הצטרפו לקריאה רבנים וראשי ישיבות של תנועת המוסר וכן מועצת גדולי התורה{{הערה|תורת מנחם חלק נא (תשכ"ח א) ע' 290}}. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תשכ"ח]] קבל הרבי על אלו המקררים מלעסוק בהנחת תפילין ליהודים בכך שהם מייחסים פעילות זו רק ל[[ליובאוויטש]] וטוענים שרק חסידות ליובאוויטש סבורה שצריך להניח תפילין ליהודים. כדחייה לטענות אלו ציין הרבי את הקול קורא שנדפס אז ובו הצטרפו לקריאה רבנים וראשי ישיבות של תנועת המוסר וכן מועצת גדולי התורה{{הערה|תורת מנחם חלק נא (תשכ"ח א) ע' 290}}. | ||