עריכת הדף "מהר"ל מפראג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=מהר"ל מפראג | |שם=מהר"ל מפראג | ||
|תמונה=ציון המהרל.jpg | |תמונה=[[קובץ:ציון המהרל.jpg|250px]] | ||
|תיאור=קבר המהר"ל | |תיאור=קבר המהר"ל | ||
|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב | |תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב | ||
|תאריך פטירה=[[ח"י אלול]] ה'שס"ט | |תאריך פטירה=[[ח"י אלול]] ה'שס"ט | ||
}} | }} | ||
רבי '''יהודה ליווא בן בצלאל''', המוכר בכינויו '''מהר"ל''' ('''מורנו הגדול רבי ליווא''') '''מפראג''' (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") [[רב]], פוסק [[הלכה]], [[מקובל]] והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה'רע"ב - ה'שס"ט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד. | רבי '''יהודה ליווא בן בצלאל''', המוכר בכינויו '''מהר"ל''' ('''מורנו הגדול רבי ליווא''') '''מפראג''' (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה [[רב]], פוסק [[הלכה]], [[מקובל]] והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה'רע"ב - ה'שס"ט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]] | [[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]] | ||
המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, | המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, בעירה פוזנא שב[[פולין]] לאביו רבי בצלאל שהגיע מ[[גרמניה]].המהר"ל היה הצעיר במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ. | ||
בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]]. | בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]]. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
אביו של המהר"ל ר' בצלאל, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניו. ולכן השתדך המהר"ל עם מרת פערל בתו של ה[[עשירות|עשיר]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.{{הערה|[[ספר הזכרונות]]}} | אביו של המהר"ל ר' בצלאל, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניו. ולכן השתדך המהר"ל עם מרת פערל בתו של ה[[עשירות|עשיר]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.{{הערה|[[ספר הזכרונות]]}} | ||
ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל | ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל המשיל ללמוד אצל ר' יצחק במשך מספר שנים נוספות. | ||
בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, [[בצלאל]]. | בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, [[בצלאל]]. | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
במשך השנים היו כאילו שפקפקו באמינות סיפור הגולם, [[הרבי]] כתב במכתב ש{{ציטוטון|"ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'"}}{{הערה|לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207}} | במשך השנים היו כאילו שפקפקו באמינות סיפור הגולם, [[הרבי]] כתב במכתב ש{{ציטוטון|"ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'"}}{{הערה|לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207}} | ||
== | ==בתורת חב"ד== | ||
{{להשלים}} | |||
[[אדמו"ר הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. [[בצלאל חריף|הרה"ג ר' בצלאל חריף]]. ג. [[שמואל (נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל]]. ד. [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. ה. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. ו. [[שניאור זלמן פוזנר|הרה"ג ר' שניאור זלמן]]. ז. [[ישראל ברוך פוזנר|הרה"ג ר' ברוך]]. | |||
המהר"ל עצמו היה [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן לדוד המלך]]. | |||
כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא" | כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא" | ||
בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב [[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]] | בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב[[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]]}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||