עריכת הדף "מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 3: שורה 3:


==היסטורית המגילה==
==היסטורית המגילה==
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי ואומן בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}, ובידינו נשתמרו שתים מהן:
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה חלוש מאוד מבחינה בריאותית, ובהוראת הרופאים היה צריך לעסוק רבות במלאכת יד עדינה. מלבד עיסוקו בגילוף רהיטי עץ אומנותיים, הוא התעסק גם בכתיבת סת"ם, הן בכתיבת תפילין ומזוזות, והן בכתיבת מגילות אסתר - שהעניק לכל אחד מבניו.


'''המגילה הראשונה''' שבידינו העניק הרבי [[אדמו"ר מהר"ש|המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]], ממנו עברה לבנו יחידו [[אדמו"ר הריי"ץ|הריי"ץ]], שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך [[השואה|המלחמה]] היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם ב[[בראונזוויל]]{{הערה|בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.}} שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}} טושטש במתכוון).
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.


מה שכן לומדים מעותק זה של המגילה הוא מנהג חב"ד ב[[מגילת אסתר|מגילה]] בנוגע לרוחב העמודים, צורת עשרת בני המן, שינויים בפתוחות/סתומות ובחסר/יתר.
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].


'''המגילה השניה''' שהגיעה לידינו היא זו שהוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]. מגילה זו נשתמרה במצבה המקורי ללא פגע וממנה{{הערה|ומן התפילין שכתב ר' ראובן - הסופר של אדמו"ר הזקן או תלמידו שכתב בדיוק כמוהו.}} לומדים היום הסופרים את צורת האותיות.
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.


לר' מנחם מענדל היה בן חולה עפילעפסיה{{הערה|לכאורה היה זה בנימין (מזיווגו השלישי), שידוע שנפטר בעודו נער (ולא בנו ישראל דובער מזיווגו השני) - אך הדבר צריך בירור.}} שטופל (עד פטירתו בגיל י"ח) על ידי [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ורעיתו. לאות תודה העניק להם מנחם מענדל את המגילה (נראה שהכרת תודה זו הייתה כה גדולה עד שהנעניק את המגילה להם למרות שבנו הבכור היה בחיים וכן שתי בנות. יתכן שחלק משיקול הדעת היה שבסופו של דבר גם כך נשארה המגילה במשפחת בית הרב על כל פנים) . מהזוג שניאורסון עברה המגילה לביתם הדסה{{הערה|היה להם גם בן שהאריך ימים, וצריך בירור האם המגילה נמסרה לבן ורק בהסתלקותו עברה לבת, או שהבת הייתה הגדולה והמגילה נמסרה ישירות אליה.}}, שנישאה ל[[אליהו חיים קרליבך]]. נכון להיום המגילה היא רכושן של חמש האחיות בנותיה של הדסה.
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.


==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==
בספר המנהגים{{הערה|שם=ספר המנהגים|עמ' 63 – מנהגי פורים.}} מציין הרבי לשני שינויים בלבד{{הערה|וראה בסוף פסקה הבאה טעם אפשרי לכך.}}:
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.
 
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.
א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""{{הערה|למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג).}}.
 
ב. עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו{{הערה|שם=ספר המנהגים}}, ולכאורה הטעם בזה כדי שכל האותיות שבמגילה יהיו באותיות רגילות באותו הגודל{{הערה|כפי שהוא במגילת החתם סופר, אם כי שם יש שורות גם לפני וגם אחרי עשרת בני המן, ואילו במגילת מהר"ש הם בראש העמוד.}} הידורים{{הערה|שם=אוצר|אוצר מנהגי חב"ד, בתוך 'שערי מגילה'. הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך – וראה שם פרטים רבים נוספים.}}.
 
 
;אבל במגילה שהייתה בידי הרבי הריי"ץ (ונמצאת כיום בספריה) ישנם שינויים רבים נוספים{{הערה|שם=אוצר}}:
 
א. שמותיהם של תשעת בני המן האחרונים כתובים 'לבינה על-גבי לבינה'. הלבינים כולן שוות בגודלן מבלי בליטות לצדדים, למעט הראשון (פרשנדתא, הארוך מכולם) שבולט בסופו{{הערה|ומציין לס' 'מנהג ישראל תורה' עמ' רמו-רמז.}}.
 
ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות).
 
ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס ל[[כתר ארם צובא]].
 
ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"{{הערה|כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.}}.
 
==ההבדלים בין שתי המגילות==
רובא דרובא של השינויים הנ"ל הם רק במגילה שנמצאת בספריה, אבל המגילה שבחזקת הבנות לבית קרליבך היא בנוסח המנחת שי{{הערה|שם=נוסח מנחת שי|לגבי נוסח זה והראיות לאמינותו הגדולה ראה [[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12797 מאמר הרב ברויאר בפורום אוצר החכמה]]}}, (למעט "ואיש לא עמד '''ב'''פניהם"{{הערה|אסתר ט ב.}} שהוא בנוסח אשכנז שלפני הגהות המנחת שי).
 
ואולי יש לומר, שמטעם זה צין הרבי בספר המנהגים שני שינויים בלבד – שרק הם המשותפים לשתי המגילות{{הערה|אמנם יש במגילה שני שינויים משותפים נוספים: ("והלבשו" חסר י', "לקיים" בשני י'), אבל אלו אינם מיוחדים בדווקא לחב"ד (אלא הם על פי נוסח המנחת שי המוגה והמדוייק, וראה בהערה הקודמת) - וממילא אין מקומם בספר המנהגים.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]
*'''[https://anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש] שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך


{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)