עריכת הדף "מאסרו השני של אדמו"ר הזקן"

הנצחון בגאולה השניה היה גדול יותר מאשר בגאולה הראשונה היות והקיסר נתן לחסידים יד חופשית, ולאחרי השחרור החלה תקופה חדשה בהתפשטות תורת החסידות מבלי רדיפות וחרמות.

==רקע היסטורי==

{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]}}

בשנת [[תקנ"ט]] (1798) העלילו ה[[מתנגדים]] על [[אדמו"ר הזקן]] שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי, והוא נאסר נידון למוות כמורד במלכות. לאחר חמישים ושלושה יום הצליח להוכיח את חפותו, ושוחרר ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]].

==המאסר והגאולה==

בפעם זו לא באו לאסור אותו בכח, ואדמו"ר הזקן הגיע בכוחות עצמו לפטרבורג על פי פקודת הממשלה, כאשר מספר חסידים בעלי אמצעים מפקידים ערבון שהוא אכן יגיע לפטרבורג בזמן שנקבע לו.

במאסר הראשון נפגשו רבים משרי המלוכה עם אדמו"ר הזקן באופן בלתי אמצעי והתרשמו עמוקות מאישיותו ומחכמתו, ובשל כך התנאים במאסר השני היו טובים יותר, ובמקום להשתכן במבצר הפטרובלסקי שהיה מיועד למורדים במלכות, הוא היה עצור בחדר מרוהט בתוככי העיר פטרבורג, בסמוך למשרדי החקירות (ב"טיינע סאוועט").

===כתב האישום והמענות===

באחד המסמכים המתעדים את הטענות בכתב ידו של המלשין אביגדור, מופיעים הטענות, שרובם מהוות קושיות על מושגים ויסודות בתורת החסידות, מתוך מטרה לנסות ולהוכיח שתורת החסידות נטתה מדרך התורה המסורה לאבותינו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=159 אגרות בעל התניא ובני דורו, עמוד קמב].}}.:

#כיצד ייתכן לומר שאין לאדם לירא משום דבר היות וה' הוא זה שפועל ועושה הכל - והרי לפי זה לא ניתן להעניש אף אדם שעושה עבירה, היות וה' הוא זה שפועל בו.

# איך ניתן לומר שאין לאדם לפחד מאף בריה מלבד מה' יתברך, והרי בתורה מסופר כיצד האבות ודוד המלך כן פחדו מאנשים אחרים.

# מנהיגי החסידות שולחים כספים רבים לעניי ארץ ישראל, פי מאה מהסכומים שהיו נאספים עד להופעת תורת החסידות, בו בזמן שעל פי הלכה 'עניי עירך קודמין'.

# החסידים מזלזלים בעדות ובשבועה ונוהגים בהן בקלות ראש.

# החסידים מקיימים את הוראות מנהיגיהם יותר מאשר את הוראותיו של משה רבינו.

את תשובתו סיים אדמו"ר הזקן:

===השחרור===

אחד מהעסקנים שפעל למען שחרורו הסופי של [[אדמו"ר הזקן]], היה ה[[מתנגד]] ר' [[נטע נוטקין]], שעבור שתדלנותו הציב תנאי שלאחר שחרורו יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ואדמו"ר הזקן הסכים לכך אך בתנאי שהביקור לא יהיה מיד לאחר השחרור אלא זמה מה לאחר מכן.

הראשון מבין השלושה היה ר' משה חפץ{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=94 בית רבי פרק כ].}}, והוא היה מגדולי הגאונים באותו הדור והיה נוהג לבטל את כולם ולא היה קורא לאף אחד בשם תואר כי אם בשמו הפרטי בלבד. כאשר נכנס אדמו"ר הזקן, שאל אותו הגאון על קושיה שנותרה לו עוד מצעירותו ואף אחד מהגאונים עמם נפגש לא הצליחו לפתור, ואדמו"ר הזקן השיב לו שהמדרשים הסותרים שהתקשה בהם תלויים במחלוקת מפורשת בש"ס בנוגע לפר העלם דבר של ציבור, ור' משה קיבל את התשובה והתפעל ממנה ביותר וחלק לו כבוד והגיש לו בעצמו כסא ואף ביקש מאשתו להגיש כיבוד טוב לאורח הנכבד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=171 הקושיה ותשובתה] בספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו עמוד קנד.}}.

בהמשך המפגש, שאל ר' יהושע את אדמו"ר הזקן מהו המקור בנגלה דתורה לכך שלימוד התורה וקיום המצות שאינם לשמה אינו עולה למעלה, ואדמו"ר הזקן השיב שזו גמרא מפורשת ולאחר שר' יהושע נלאה למצוא אותה בכח זכרונו, ציין אדמו"ר הזקן לגמרא במסכת פסחים{{הערה|בחלק מהמסורות מובא שכאשר שמע ר' יהושע שהדבר כתוב במפורש במסכת פסחים, קם ממיטתו והביא את הגמרא וביקש מאדמו"ר הזקן להראות לו היכן זה נמצא, ואדמו"ר הזקן פתח בדף נ' עמוד ב'.}}, ש"גדול עד שמים חסדך"{{הערה|תהלים נז, יא.}}הוא על תורה ומצוות הנעשים שלא לשמה, ו"גדול מעל שמים חסדך"{{הערה|תהלים קח, ה.}} הוא התורה ומצוות הנעשים מתוך כוונה לשמה.

===המעבר לליאדי===

בתקופת שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר השני, משל הנסיך ליובאמירסקי על העיירות והיישובים בסביבות פטרבורג. אחד החסידים שעמד בקשרי ידידות עם הנסיך, סיפר לו על גדולתו של אדמו"ר הזקן, על ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג. הדיבורים גרמו לנסיך רצון עז לפגוש באדמו"ר הזקן, וכאשר נפגש עמו והתרשם מאישיותו, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו ([[דוברובנה]] או [[ליאדי]]), הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה [[ליאדי]] והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

===מניעת הלשנה נוספת===

באגרת מיוחדת ששיגר לסנאט ולצאר, ביקש אדמו"ר הזקן לעשות מה שביכולתם למנוע מאביגדור ליצור מהומות חדשות ולהפריע את מנוחתו{{הערה|1= נדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=168 'אגרות בעל התניא ובני דורו' עמוד קנא], שם בתוך הדברים כותב: "חיימוביץ, במלשינותו מלשינות־שוא, הוא סבת תלאותי, ואנכי לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לפטרבורג. אחרי שהתעניתי פה שני שבועות עצור במאסר מסותר, עוד נתדלדלתי לאסוני הגדול כחמשה עשר שבועות, מבלי שהותר לי לצאת את העיר", ובהמשך מתייחס לאישיותו של אביגדור המלשין שפוטר ממשרתו כרבה של פינסק בשל העובדה שהיה מוציא כספים שלא כדין מבני העיר ושותה לשוכרה.}}, וכן ביקש להוציא פסק דין שאביגדור צריך לפצות אותו על כל ההיזקות שגרם בעקבות המלשינות-שוא שלו.