עריכת הדף "מאיר מאירי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | [[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | ||
− | הרב '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]. | + | [[הרב]] '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
− | נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס | + | נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ל[[יהדות]] בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו. |
− | כשסיים את שירותו הצבאי נסע | + | כשסיים את שירותו הצבאי נסע לקנדה להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס ל[[בית חב"ד]] והמשיך את תהליך התקרבותו ל[[יהדות]], ולאחר מכן בסינסינטי אוהיו אצל שליח חב"ד הרב [[שלום בער אלפרוביץ']] שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה לבעלי תשובה. |
− | כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של | + | כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של הצבא. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם קיבלו [[הרב]] [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בחום ובלבביות. |
− | + | ב[[ישיבה]] ב[[צפת]] למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של [[הרבי]], ובהמשך, לקראת פורים בשנת [[תשמ"ב]], נסע ל[[רבי]] ל-[[770]] שם הצטרף אל תלמידי ה'[[קבוצה]]' במשך חצי שנה. | |
− | לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] | + | לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש [[כולל]] ב[[ישיבה]] ב[[קריית גת]]. לאחר הסכמה מ[[הרבי]] על המעבר ל[[קריית גת]], עברו בני המשפחה לגור בעיר. |
בשנת תשפ״ד, במהלך נסיון הקמת עמותת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] ([[אגו"ח]]) - הועמד להתמודד לחבר העמותה ע״י הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]. | בשנת תשפ״ד, במהלך נסיון הקמת עמותת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] ([[אגו"ח]]) - הועמד להתמודד לחבר העמותה ע״י הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]. | ||
==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ||
− | + | ב[[קרית גת]] חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקריה והגיעה ל-200 משפחות ויותר. | |
− | כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] | + | כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] והתקבלה תשובה מ[[הרבי]] ל[[יהודי]] שכתה לרבי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו. [[הרבי]] כתב לאותו [[יהודי]] שהוא מקווה שנוסף על התפילות ב[[בית הכנסת]] יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום. |
− | בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי. | + | בהמשך, [[בית הכנסת]] התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי. |
− | כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים | + | כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים רצינית. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים. |
בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | ||
− | בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת | + | בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. |
בשנת [[תשפ"ד]] נפתחה ישיבה לחוזרים בתשובה שעל ידי שערי גאולה{{מקור}}. | בשנת [[תשפ"ד]] נפתחה ישיבה לחוזרים בתשובה שעל ידי שערי גאולה{{מקור}}. |