עריכת הדף "לשון סגי נהור"

'''לשון סַגִּי נְהור''' היא צורת שימוש בשפה מהופכת, דיבור מהופך שבה אומרים ההפך ממה שמתכוונים. השימוש בלשון סגי נהור מופיע במקורות חז"ל לצורך שמירה על 'לשון נקייה', זאת על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית.

==מקור הביטוי==
"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור{{הערה|מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"{{הערה|[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים'{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו'{{הערה|[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'}}.

בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות{{הערה|[[אור התורה]] בראשית תתרלח, ב. ב[[דבר מלכות]] לפרשת [[שופטים]] מוסיף [[הרבי]], שעל ידי הירידה הזמנית בכח הראיה שלו, מקבל העיוור אחר כך גילוי אור וראיה ביתר שאת וביתר עוז, כ[[יתרון האור מן החושך]].}}.

==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== 
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה:

*{{ציטוטון|ונלחם בנו '''ועלה''' (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ}}{{הערה|שמות א', י', על פי אחד מהפירושים [[רש"י]].}}. 
*{{ציטוטון|הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה '''העם הזה לעמך'''}} (כשהכוונה: עמך לעם הזה){{הערה|במדבר כ"ד, י"ד}}.

דוגמאות מן התלמוד:
 
*{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}}{{הערה|[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'}}. 
*{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}}{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'}}.
*{{ציטוטון|כל הקורא [[קריאת שמע]] בלא [[תפילין]] כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'}}. 
*{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של [[הקדוש ברוך הוא]] (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני){{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'}}. 
*{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'}}. 
*{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם){{הערה|[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'}}. 
*{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}}{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'}}.

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל:

*{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה){{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'}}. 
*{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}{{הערה|[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'}}. 

לעתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'{{הערה|במדבר י"ב, י"א}}, ופירש [[רש"י]] כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה [[עין הרע]]. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ג/א'}}.

==ראו גם==
* [[לשון נקיה]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים|סגי נהור]]
[[קטגוריה:חסידות|סגי נהור]]