עריכת הדף "
לשון סגי נהור
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''לשון סַגִּי נְהור''' היא צורת שימוש בשפה מהופכת, דיבור מהופך שבה אומרים ההפך ממה שמתכוונים. השימוש בלשון סגי נהור מופיע במקורות חז"ל לצורך שמירה על 'לשון נקייה', זאת על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית. ==מקור הביטוי== "סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור{{הערה|מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"{{הערה|[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים'{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו'{{הערה|[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'}}. בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות{{הערה|[[אור התורה]] בראשית תתרלח, ב. ב[[דבר מלכות]] לפרשת [[שופטים]] מוסיף [[הרבי]], שעל ידי הירידה הזמנית בכח הראיה שלו, מקבל העיוור אחר כך גילוי אור וראיה ביתר שאת וביתר עוז, כ[[יתרון האור מן החושך]].}}. ==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה: *{{ציטוטון|ונלחם בנו '''ועלה''' (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ}}{{הערה|שמות א', י', על פי אחד מהפירושים [[רש"י]].}}. *{{ציטוטון|הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה '''העם הזה לעמך'''}} (כשהכוונה: עמך לעם הזה){{הערה|במדבר כ"ד, י"ד}}. דוגמאות מן התלמוד: *{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}}{{הערה|[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'}}. *{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}}{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'}}. *{{ציטוטון|כל הקורא [[קריאת שמע]] בלא [[תפילין]] כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'}}. *{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של [[הקדוש ברוך הוא]] (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני){{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'}}. *{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'}}. *{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם){{הערה|[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'}}. *{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}}{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'}}. ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: *{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה){{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'}}. *{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}{{הערה|[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'}}. לעיתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'{{הערה|במדבר י"ב, י"א}}, ופירש [[רש"י]] כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה [[עין הרע]]. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ג/א'}}. ==ראו גם== * [[לשון נקיה]] {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כלליים|סגי נהור]] [[קטגוריה:תורת החסידות|סגי נהור]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף