עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק נ'"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
'''פרק נ - אהבת כלות הנפש''''

==מבוא לפרק==
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה - אלא מה רוצים ממני.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=נ'|טקסט הפרק=והנה כל בחי' ומדרגות אהבה הנ"ל הן מסטרא דימינא ובחי' כהן איש חסד ונק' כסף הקדשים מלשון נכסוף נכספת לבית אביך. אך יש עוד בחי' אהבה העולה על כולנה כמעלת הזהב על הכסף והיא אהבה כרשפי אש מבחי' גבורות עליונות דבינה עילאה דהיינו שע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה דכולא קמיה כלא ממש חשיב תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפאר' גדולתו ולאסתכל' ביקרא דמלכא כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעל' וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שבנפש האלהית ומזה באה לידי צמאון וכמ"ש צמאה לך נפשי ואח"כ לבחי' חולת אהבה ואח"כ באה לידי כלות הנפש ממש כמ"ש גם כלתה נפשי והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד] ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחי' רצוא ושוב שהיא בחי' אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמ' [פ"ב דחגיגה] ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו. והנה סדר העבודה בעסק התורה והמצות הנמשכת מבחי' אהבה עזה זו היא בבחי' שוב לבד כמ"ש בספר יצירה ואם רץ לבך שוב לאחד פי' ואם רץ לבך היא תשוקת הנפש שבלב בחלל הימני כשמתגברת ומתלהבת ומתלהטת במאד מאד עד כלות הנפש ממש להשתפך אל חיק אביה חיי החיים ב"ה ולצאת ממאסרה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו ית' אזי זאת ישיב אל לבו מארז"ל כי ע"כ אתה חי בגוף הזה להחיותו כדי להמשיך חיים עליוני' מחיי החיים ב"ה למטה ע"י תורת חיים להיות דירה בתחתוני' לאחדותו ית' בבחי' גילוי כמש"ל וכמ"ש בזה"ק למהוי אחד באחד פי' שהיחוד הנעלם יהיה בבחי' עלמא דאתגליא וז"ש לכה דודי וכו' ובזה יובן מארז"ל ע"כ אתה חי וע"כ וכו' ואלא איך יהיה רצונו וכמ"ש במ"א באריכות על משנה זו ע"כ אתה חי בעזרת חיי החיים ב"ה:
}}

==סיכום הפרק==
* ב[[תניא - פרק מ"ג|פרק מ"ג]] הוסבר, ש[[אהבת עולם]] מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור ה[[ממלא כל עלמין|ממלא]] [[סובב כל עלמין|והסובב]] כל עלמין.

בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות ב[[עצמות ומהות|עצמות]] אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך - '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו.

{{ש}}
* מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות - אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?{{ש}}
בהמשך הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" - רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.

==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ט|פרק מ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א]]}}

[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]