עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל'"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל' - והוי שפל [[רוח]] בפני כל האדם'''
'''פרק ל'''' של [[ספר התניא]] מבאר את מאמר רז"ל "והוי שפל רוח בפני כל האדם".
==מבוא לפרק==
פרק ל' מופיע לאחרי הבעיה שמציג אדמו"ר הזקן בפרק כ"ט.


==מבוא לפרק==
כפי שהוסבר כבר בפרקים הקודמים ה[[בינוני]] אינו עובר עבירות כלל. אמנם הוא אינו מסתפק בזה ובכדי לשבור את נפשו הבהמית (בכדי שבסופו של דבר תיהפך ל[[קדושה]]) וגם להמשיך גילוי [[אור אין סוף]] למטה עושה הבינוני [[אתכפיא]].
בהמשך לתרופה לטמטום הלב שב[[תניא - פרק כ"ט|פרק הקודם]]{{הערה|שיתבונן במעמדו ומצבו אליבא דאמת, וכך ישבור את הסטרא אחרא - והיא הנפש הבהמית שבו.}} מוסיף [[אדמו"ר הזקן]] בפרק זה עצה נוספת: עליו להתבונן בפחיתות ערכו לא רק ביחס לעצמו{{הערה|כבפרק הקודם.}} אלא אפילו ביחס ל"[[קל שבקלים]]".
נוסף לזה בשעת התפילה מעורר הבינוני בנפשו (ע"י התבוננות הראויה) אהבת ה' ויראתו.
 
וע"ז מביא אדמו"ר הזקן בעיה בפרק כ"ט שלעיתים נעשה לבו של הבינוני כ[[אבן (טמטום הלב)|אבן]] אשר על כן אינו יכול לעורר בליבו אהבת ה' ואינו יכול לעשות אתכפיא.


===מקומו של הפרק===
והפיתרון לזה - אומר אדמו"ר הזקן - הוא שיבטש האדם את עצמו וכך יזדכך לבו. ובהמשך להתבוננויות הביטוש המובאת בפרק כ"ט מביא אדמו"ר הזקן עוד התבוננות של ביטוש בפרק ל', והיא אשר יתבונן האדם שהוא גרוע יותר מכל האדם אפי' מגויים.
ב[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא של התניא]]{{הערה|בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.}} היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה{{הערה|החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.}}. כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו{{הערה|שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה [[תניא - פרק כ"ט|בפרק הקודם]].}}. ההבדל בין שני הפרקים רמוז בשני המשלים שבפרק ל"א{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשכ"ח, מובא ב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] להרב קארף, בפרק ל"א}}:
:* המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"{{הערה|סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).}} הוא עניינו של [[תניא - פרק כ"ט|הפרק הקודם]]: התבוננות בשפלות של חומריות הגוף{{הערה|הן מצד עצמו והן מה שהוסיף בזה בבחירתו}} - שפלות שעיקרה קליפת נוגה.
:* והמשל "ופגע בו כיוצא בו"{{הערה|שבת קכ"א:.}} הוא עניינו של פרק ל': שפלות הנובעת מאיסורים{{הערה|דברים בטלים, לשון הרע וכו'}} - מירידתו לשלוש קליפות הטמאות.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 20: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
כדי שהאדם יקלוט שהוא אכן '''באמת''' גרוע מהקל שבקלים, עליו להתבונן בדבר בשלושה שלבים:
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שאף מי שנראה שהוא קל שבקלים, הרי יש לתלות את עוונותיו בכך שהוא יושב קרנות והולך בשוק, ועכ"ז אין הקב"ה מסתפק בזה ודורש מאותו קל שבקלים שיתגבר על יצרו גם במצב זה, ומכיון שכן צריך האדם לעשות חשבון בנפשו האם הוא עושה מאמץ כזה וכשיבחן היטב יראה שאינו עושה אפי' דברים שדורשים פחות מאמץ מהמאמץ הדרוש מאותו קל שבקלים ולכן צריך הוא להיות שפל רוח בפני כל האדם.
::# הנסיון שעובר הקל שבקלים גדול משלו, ויתבונן: האם הוא היה עומד בנסיון כזה? נמצא '''שאינו טוב''' מהקל שבקלים.
==צילום דפוס התניא==
::# ומבחינת העובדה שאין הוא מתאמץ להתגבר על יצרו יותר מהקל שבקלים - נמצא שהוא '''שווה לו'''.
::# ומאחר והוא יודע ספר, נדרש ממנו יותר - ולכן הוא '''גרוע''' מהקל שבקלים.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[מחשבות זרות]]
*[[מחשבות זרות]]


{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)