| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ניווט
| |
| − | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
| |
| − | |הסתרה=כן
| |
| − | |מוסתר=כן
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
| |
| | {{תניא}} | | {{תניא}} |
| − | '''פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש''' | + | '''פרק ל"ב''' של [[ספר התניא]] עוסק במצוות [[אהבת ישראל]]. ומבואר, שעל ידי שגופו של אדם נבזה בעיניו, מגיע לידי אהבת ישראל לכל אחד מישראל, שהרי מאוחדים הם מצד נשמתם. |
| | | | |
| | ==מבוא לפרק== | | ==מבוא לפרק== |
| − | פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]] והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]]), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.
| |
| − |
| |
| − | הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.
| |
| − |
| |
| − | ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב [[יואל כהן]], ב[[תניא מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
| |
| | | | |
| | ==גוף הפרק== | | ==גוף הפרק== |
| שורה 19: |
שורה 8: |
| | | | |
| | ==סיכום הפרק== | | ==סיכום הפרק== |
| − | * בחלקו הראשון של הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] (שעל פי המבואר ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), ש[[אהבת ישראל]] היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' - ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה ב[[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת על התניא]] פירוט בזה.}}:
| |
| | | | |
| − | כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
| |
| | | | |
| − | * בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
| |
| | | | |
| | ==מושגים יסודיים בפרק== | | ==מושגים יסודיים בפרק== |
| − | [[אהבת ישראל]]
| |
| | | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| + | |
| | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]}} |
| | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |
