גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט
| |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| '''פרק כ"ה - הדרך לעורר את האהבה המסותרת''' | | '''פרק כ"ה''' מ[[ספר התניא]] מבאר שבכל עת בידו של [[יהודי]] להעביר את רוח שטות והשכחה מקרבו ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בלבבו, ועל ידה לנצח את ה[[יצר הרע]]. |
| | |
| ==מבוא לפרק== | | ==מבוא לפרק== |
| פרק זה מסכם את שבעת הפרקים האחרונים{{הערה|פרקים י"ח עד כ"ה.}}, ולמעשה '''עיקר''' עבודת הבינוני{{הערה|שהיא עיקר התניא.}} מתבארת בפרק זה:
| |
| כדי לגבור על [[היצר הרע]] אין צורך לעורר בלב אהבת ה' ויראתו, ואפילו התבוננות עמוקה אינה נחוצה. מספיק רק '''להזכר''' באהבת [[ה' אחד]] המסותרת בלבו.
| |
|
| |
|
| ==גוף הפרק== | | ==גוף הפרק== |
שורה 16: |
שורה 7: |
|
| |
|
| ==סיכום הפרק== | | ==סיכום הפרק== |
| העניינים שהתבארו בתניא מהתחלה ועד כאן הם:
| |
|
| |
| # מהות הבינוני{{הערה|פרקים א'-י"ב.}}.
| |
| # הכללים המקדימים לעבודת ה'{{הערה|פרקים י"ג-ט"ו.}}: להכיר לדעת מהות עצמו, להאמין בכוחו להצליח ולדעת שדרושה יגיעה רבה.
| |
| # עבודת השם המתאימה רק ל"מי שדעתו יפה"{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז.}}: להתעמק בגדולת השם עד שההתבוננות תוליד בליבו רגש [[אהבה ויראה]].
| |
| # אופן העבודה העיקרי, השייך '''לכל אחד ממש'''{{הערה|פרק י"ח.}}: לעורר את האהבה הטבעית של נפשו האלוקית.
| |
|
| |
| אך כדי להבין '''כיצד''' יכול כל אחד לעורר את האהבה המסותרת{{הערה|ולעשות זאת כל הזמן, ולא רק בשעת תורה ותפילה.}} הקדים הרבי כמה יסודות:
| |
| # התוכן של "אנוכי" הוא שאין שום מציאות מלבד הקב"ה, והתוכן של "לא יהיה לך" הוא שלא לכפור באמת הזו{{הערה|פרקים כ'-כ"ב.}}.
| |
| # התוכן הפנימי של '''כל''' מצוות עשה שווה לזה של "אנוכי", '''וכל''' איסור הוא עבירה על אותו עניין של "לא יהיה לך"{{הערה|פרקים כ"ג-כ"ד.}}.
| |
| # לולא "רוח השטות" הייתה האהבה המסותרת מתעוררת אצל כל יהודי, בכל עת שהיה מתעורר ברצון לעבירה (ומונעת זאת ממנו).
| |
|
| |
| אחרי הקדמות אלו, ברורה הדרך כיצד קרוב מאד לשמור את כל התורה אפילו למי שדעתו קצרה:
| |
|
| |
| כל פעם שבאה עבירה לידו יזכיר לעצמו, שעל עבודה זרה היה מוסר את נפשו - והרי בעבירה זו הוא נפרד מה' '''בדיוק''' כמו בעבודה זרה.
| |
|
| |
|
| וכשמתעצל במצווה יזכיר לעצמו, שעל ידי המצווה נדבק בה' בתכלית ביחוד נצחי.
| | ==צילום דפוס התניא== |
|
| |
|
| ==מושגים יסודיים בפרק== | | ==מושגים יסודיים בפרק== |
| *[[רוח שטות]] | | *[[רוח שטות]] |
| *[[מסירות נפש#בעבודה|עבודת המסירות נפש]]
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
|
| |
|
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}} |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |