עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק י"ב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ב - הבינוני'''
'''פרק י"ב - מהות הבינוני'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא.}}, לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה [[תניא - פרק א'|שבפרק א']]{{הערה|כיצד יכול אדם להיות בינוני: אם גם כשאינו צדיק גמור - הוא עדיין [[צדיק]], וגם כשאינו רשע גמור - הוא עדיין [[רשע]], אז מתי הוא "[[בינוני]]"?}}: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק?
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא, אם גם מי שאיננו לגמרי צדיק (צדיק שאינו גמור) עדיין נקרא צדיק, וגם מי שאיננו ממש רשע (רשע שאינו גמור) הוא רשע - אז מתי נקרא אדם "בינוני"?}} לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה שבפרק א: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק?


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 15: שורה 9:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
רק כעת, לאחר שהובנו מהות דרגות ה[[צדיק]] וה[[רשע]] אפשר להבין גם את מהות ה[[בינוני]]:
דוקא אחרי שהובנו מהות דרגות הצדיק והרשע אפשר להבין גם מהו בינוני:


:'''לבטל את הרע''' הוא יכול (בתפילה) אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. '''באיסורים אינו נכשל''' (במשך היום), אך תאווה לתענוגים יש לו.
לכופף ולבטל את הרע הוא יכול אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. באיסורים אינו נכשל, אך תאווה לתענוגים יש לו.  


{{ש}}
'''ושני עניינים אלו הם בזמנים שונים:'''
ושני עניינים אלו הם '''בזמנים שונים:'''
* '''בשעת התפילה''' הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע.
* '''בשאר היום''' הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא).


{{ש}}
בשעת התפילה הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע.


אלא שעל פי זה אינו מובן: מכיוון שבמשך היום '''יש''' לו תאוות{{הערה|דהיינו, שהרע שבו '''לא''' התבטל.}}, מה מבדיל אותו מהרשע? מדוע הוא '''יכול''' להתגבר על תאוותיו והרשע '''לא?'''{{ש}}
בשאר היום הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא).
מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שרושם התפילה '''הוא'''{{הערה|הוא, '''ורק''' הוא.}} הנותן לאדם את הכח לגבור על תאוותיו ולא להכשל בחטאים{{הערה|הוסבר בתחילת הפרק שבשעת התפילה יש ביד האדם לבטל את הרע, ורושם ביטול זה הוא הנותן לו את הכח לגבור בשאר היום על תאוותיו.}}.
 
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:פרק יב חלק א.jpeg|עמוד 1
קובץ:פרק יב חלק ב.jpeg|עמוד 2
קובץ:פרק יב חלק ג.jpeg|עמוד 3
</gallery>


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
* [[בינוני]]
* [[בינוני]]
*[[מוח שליט על הלב]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)