עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק י"ב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י"ב - הבינוני''' | '''פרק י"ב - מהות הבינוני''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא | מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא, אם גם מי שאיננו לגמרי צדיק (צדיק שאינו גמור) עדיין נקרא צדיק, וגם מי שאיננו ממש רשע (רשע שאינו גמור) הוא רשע - אז מתי נקרא אדם "בינוני"?}} לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה שבפרק א: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק? | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 15: | שורה 9: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
דוקא אחרי שהובנו מהות דרגות הצדיק והרשע אפשר להבין גם מהו בינוני: | |||
לכופף ולבטל את הרע הוא יכול אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. באיסורים אינו נכשל, אך תאווה לתענוגים יש לו. | |||
'''ושני עניינים אלו הם בזמנים שונים:''' | |||
ושני עניינים אלו הם | |||
בשעת התפילה הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע. | |||
אלא | בשאר היום הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא). | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
* [[בינוני]] | * [[בינוני]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |